ילדים, בדיוק כמונו המבוגרים, מתמודדים עם רגשות מורכבים. כבר מגיל צעיר החיים כוללים גם אירועים שמייצרים עלבון, עצב, פחד, כעס ורגשות שליליים נוספים – ולכן ילדים זקוקים לחיזוקים. כפי שאנחנו מפתחים אצלם את יכולות הלמידה, את השליטה בשפה ומיומנויות פיזיות, כך חשוב להעניק להם גם חוסן רגשי. אחרי שנים רבות בתחום הטיפול והושטת עזרה לאינספור ילדים וילדות, אני יודעת איך לחזק ילד מבחינה רגשית – והמידע כאן בעמוד יסייע גם לכם להבין מהי הדרך הנכונה לחוסן רגשי.
מהו חוסן רגשי אצל ילדים ולמה הוא חיוני לחיים מיטביים?
חוסן רגשי, שנקרא לפעמים גם חוסן נפשי, הוא היכולת לעבד את כל סוגי הרגשות, להתמודד עם רגשות מורכבים, להתאושש מרגעים קשים וגם ממשברים מתמשכים ולשמר רמת תפקוד תקינה – בין השאר באמצעות קבלת עזרה מהסביבה. כדאי לזכור שכל ילד וכל ילדה נתקלים במכשולים וחווים צער, תסכול, לחץ וכו' – ההבדל ביניהם הוא ביכולת לעמוד מולם ולהמשיך במסע, ולכן החוסן הרגשי הוא כל כך חיוני.
חשוב לי להדגיש שפיתוח חוסן נפשי לא הופך את הילדים לאדישים. למעשה, ההפך הוא הנכון: לילדים יש רגישות טבעית, וחוסן רגשי לא מכבה אותה אלא מאפשר להתמודד גם עם רגשות שליליים – כך שהילד יכול להמשיך להיות רגיש ובמקביל ליהנות מהחיים.
המידע שחשוב לאסוף כדי לדעת איך לחזק ילד מבחינה רגשית
על-מנת להבין איך לחזק ילד מבחינה רגשית בהתאמה מלאה אליו ואל המאפיינים הספציפיים של האישיות שלו ושל חייו, אני קודם כל עורכת שיחה מקדימה עם ההורים. בשיחה זו אני מקבלת מהם את הרקע, וכן תיאור של הקשיים שאיתם מתמודד עם הילד.
איסוף המידע נמשך במפגש הראשון שבו גם הילד לוקח חלק. אני לומדת עליו גם מהתשובות שלו לשאלות הרלוונטיות, וגם משפת הגוף שלו – למשל האם הוא מסתכל כדי לקבל אישור מההורים לכל דבר שהוא אומר או עושה, האם הוא נצמד להורה ועוד. גם תגובות ההורים לילד מסייעות לי ליצור תמונת מצב מפורטת ומלאה.
חיזוק רגשי אצל ילדים קטנים
כשמדובר בילדים צעירים, טיפול רגשי לילדים הוא דיאדי – כלומר משותף להורה ולילד. בקליניקה אנחנו נשחק, נצחק, ניצור, נספר סיפורים ואפילו נעשה הצגות. דרך כל הפעילויות הנ"ל אני יוצרת אצל הילד תחושת מסוגלות, מעלה את הערך העצמי שלו ומעצימה אותו, כך שיהיה לו בסיס איתן לחוסן רגשי.
ההורה שנוכח בקליניקה לומד את השפה שבה אני משתמשת ואת דרך הפעולה עם הילד. לאחר מכן ניתן כמובן לאמץ אותן גם בבית. בנוסף אני מדריכה את ההורים כיצד להתנהל מול הילד במצבים שונים, באיזו שפה להשתמש, מהו טון הדיבור הנכון ועוד. כשהעבודה עם הילד מתבצעת גם בקליניקה ולאחר מכן גם בבית, השינוי יהיה עמוק יותר.
בניית חוסן רגשי אצל ילדים בוגרים
עם ילדים בוגרים יותר המפגש בקליניקה הוא במתכונת של 1 על 1. יחד עם זאת ההורים הם חלק מהתהליך – אני מלמדת אותם איך לחזק ילד מבחינה רגשית בבית, כמובן בהתאם לגיל של הילד או הילדה הספציפיים ועל סמך ההתמודדויות שהובילו לתובנה שכדאי להעצים את הילד.
במידה רבה תהליך חיזוק הילדים מבחינה רגשית הוא כמו אימון – אימון כושר לשרירים פנימיים. במסגרת התהליך אני מלמדת את הילד איך לחזק את הכלים שכבר נמצאים בתוכו כדי ליצור לעצמו מציאות חדשה של אמונה בעצמו, ביטחון וחיוניות – איכויות שמהוות בסיס לחוסן רגשי.
איך לחזק ילד מבחינה רגשית ובמקביל לפתח את רבדי התודעה האחרים?
טיפול לבניית חוסן נפשי כולל עבודה במקביל על כל רבדי התודעה. אצל כל אחד ואחת מאיתנו, בכל שלבי החיים, כולל בגיל צעיר מאוד, יש 6 רבדים: מחשבה, שכל, דיבור, רגש, כוונה ומעשה. תוך כדי חיזוק יסוד הרגש מושגת התקדמות גם בקודקודים האחרים, ובהתאם התוצאה של הטיפול היא התפתחות מואצת בכל הרבדים הנ"ל – ובעצם פריצת דרך בחיים.
עוד כדאי לדעת שהתהליך כולל עבודה יסודית על זיהוי רגשות, תחושות פיזיות, מחשבות, פרשנויות לכל אירוע – ואת ההבנה שבכל תרחיש ובכל רגע אנחנו אלה שמחליטים מה לחשוב ואיך להרגיש.
המרכיבים העיקריים של חוסן רגשי אצל ילדים
כשאני בונה אצל ילד או ילדה חוסן נפשי, אני מקפידה לטפח את כל המרכיבים של איכות זו. מרכיב הכרחי אחד הוא שליטה, כלומר התחושה של הילדים שיש להם השפעה על החיים שלהם ויכולת לצלוח מכשולים. מרכיב חיוני שני הוא תחושת יעילות, כלומר אמונה ביכולת לבצע את הפעולות הנחוצות להשגת המטרות השונות. עוד מרכיב הוא גמישות מחשבתית ויכולת להסתגל לשינויים ולמצבים לא צפויים.
טיפים להורים שרוצים לחזק את הילדים מבחינה רגשית
הורים שרוצים להבין טוב יותר איך לחזק ילד מבחינה רגשית יכולים ליישם את הטיפים הבאים:
* תשומת לב – חשוב מאוד לפנות זמן לטובת שיחות עם הילדים. הכוונה היא לשיחות שבהן מדברים עם הילד או הילדה על האירועים שהתרחשו בחיים שלהם, על הרגשות שצצו בעקבות כל אירוע ועל ההתנהגות כתוצאה מהרגשות. בפרט רצוי לעודד את הילדים לשתף את הקשיים שלהם. על-מנת שתשומת הלב תהיה מלאה, מומלץ לנטרל מראש הסחות דעת אפשריות (סמארטפון וכו') וכן להפוך את השיחות לחלק מהשגרה (לפחות פעמיים או שלוש בשבוע).
* אופטימיות – רצוי לשדר לילד שאפשר להתמודד עם כל מכשול. יש להקפיד לא לבטל את הקושי ולא להמעיט במידת החומרה שלו, ובמקביל כן להקפיד על הכרת תודה על הדברים הטובים בחיים ובמיוחד אלה שמהווים מקור כוח. גם פיתוח הומור תורם רבות לאופטימיות ולבניית חוסן רגשי.
* דוגמה אישית – הורים שמדברים בכנות על הרגשות שלהם, כולל אלה הפחות נעימים (כמובן בהתאם לגיל של הילד או הילדה), מעניקים בכך דוגמה אישית ומקלים על הילדים לשתף גם כן את הרגשות שלהם.
* הענקת עצמאות – ככל שהילד עצמאי יותר (בהתאם לגילו כמובן), כך הוא בוטח יותר בעצמו וביכולת שלו להתמודד עם כל משימה ואתגר. עצמאות פירושה יותר חופש בחירה לילד, ולפעמים להורים קשה לשחרר – אבל זהו מפתח הכרחי לחיזוק הילד גם בהיבט הרגשי.
* קבלת עזרה – הילדים צריכים לדעת שתמיד יש מי שיעזור להם, ושתמיד כדאי לפנות בבקשת עזרה כשיש בכך צורך. קבלת עזרה מקצועית באמצעות טיפול ייעודי לחיזוק הפן הרגשי משדרגת במידה ניכרת את היכולת של ההורים לעזור לילדים וליצור חיים רגועים יותר ונעימים יותר.
