לכל הורה יש באופן טבעי ציפיות מהילדים שלו. בהתאם, בעיות התנהגות אצל ילדים הן מקור למצוקה של ממש ופוגעות במידה ניכרת בחיי המשפחה. הצבת גבולות ברורים היא לא משימה פשוטה לאף אחד, ובפרט לא להורים במאה ה-21 – עידן של טשטוש גבולות, לטוב ולרע – ולכן ההמלצה במקרים אלה היא על טיפול מקצועי. מהניסיון רחב ההיקף שצברתי בנושא ספציפי זה אני יכולה להבטיח פתרון נכון לכל בעיית התנהגות, אצל כל ילד וילדה, בכל גיל, והמידע בעמוד זה יעזור לכם להבין טוב יותר את האתגר ואת דרכי ההתמודדות הנכונות איתו.
למה נוצרות בעיות התנהגות אצל ילדים?
כל דפוס התנהגות שאנחנו רואים אצל ילד או ילדה הוא מופע חיצוני של פרשנות – פרשנות שהילד מעניק לחיים שלו ולעצמו. כלומר, ההתנהגות משקפת את האופן שבו הילד תופש את עצמו ואת המחשבות שלו לגבי איך הסביבה רואה אותו.
בעיות התנהגות אצל ילדים עלולות להיווצר עקב מספר גורמים:
ביטחון עצמי ירוד
ביטחון עצמי נמוך עלול לגרום לנסיגה חברתית והסתגרות. כמו כן הוא מביא איתו דיבור עצמי שלילי, שמתורגם גם לדפוסי התנהלות שליליים. בנוסף, הביטחון העצמי הירוד מייצר צורך מתמיד באימות ובתשומת לב חיובית, ודפוס אחר שבו נתקלתי בטיפולים רבים שביצעתי הוא קושי בלימודים (עקב ערך עצמי נמוך) וכתוצאה מכך בעיות התנהגות בבית הספר.
פרפקציוניזם
פרפקציוניזם עלול לגרום להתפתחות פחד מכישלון ואף חרדה של ממש. בנוסף, תכונה זו מובילה לביקורת עצמית רבה מדי, ולכן גם לערך עצמי נמוך. תופעה נפוצה היא ציפיות לא ריאליות מאחרים וכעס כשהזולת לא עומד בציפיות האלה, ובאופן כללי אינטראקציות חברתיות לקויות. כל אלה הם קרקע פורייה להתפתחות בעיות התנהגות אצל ילדים.
חוסר גבולות
כל ילד, בכל גיל, זקוק לגבולות. אמנם ילדים (וגם מבוגרים) נוטים לנסות לפרוץ את אותם גבולות, אבל זוהי כמובן לא סיבה להימנע מהצבתם, באופן ברור ונחרץ.
האדרה של ההורים
הורים שמאדירים את ילדיהם יתר על המידה עלולים ליצור אצלם את התחושה שהכל מגיע להם, והכל מותר להם, ומאמונה זו ועד לבעיות התנהגות הדרך קצרה מאוד.
כמו כן תיתכן נטייה מולדת להתנהגות שנתפשת כבעייתית, וגם קושי רגשי עלול לבוא לידי ביטוי בדפוסי התנהגות לא רצויים.
מה כולל טיפול בילדים עם בעיות התנהגות?
בשלב הראשון בטיפול אני אוספת את כל המידע הרלוונטי, גם מההורים וגם מהילד או הילדה (בהתאם לגיל שלהם, כמובן): איך נראה החדר של הילד/ה, היכן אוכלים, מה מאפיין את היחסים עם האחים, מי מנהל את הסיטואציות בבית ועוד – כל פרט מידע שיעזור לי להבין מהו מקור בעיות ההתנהגות, מתי הן באות לידי ביטוי ואיך.
לאחר האבחון, אני בונה תוכנית טיפול מפורטת ומותאמת ספציפית לילד או לילדה. בין השאר נעבוד על זיהוי רגשות אצל הזולת, על הבנת המהות של כל רגש (גם אצל הילדים וגם אצל אחרים), על איך להפסיד במשחק בלי "לשבור את הכלים" ועל איך לכבד רצונות של אחרים.
כמו כן נלמד להתאפק (חלק מבעיות ההתנהגות נובע מקושי בדחיית סיפוקים) ונפתח את מיומנויות התקשורת – כל זאת באמצעות משחקים, סיפורים, תרגילים, יצירה ושיח, כך שכל ילד וכל ילדה יוכלו להתחבר לטיפול ולרכוש את כל היכולות החשובות הנ"ל.
הדרכת הורים לילדים עם בעיות התנהגות
להורים יש חלק משמעותי בתהליך הטיפול בכל מקרה של בעיות התנהגות אצל ילדים. בהתאם אני מלמדת אותם כיצד לפתח שיח רגשי נכון עם הילד או הילדה, ועוד דגש חשוב הוא הדרכה כיצד להציב גבולות ברורים ואיך באופן כללי להפגין סמכות.
כשמקור בעיות ההתנהגות הוא ביטחון עצמי נמוך, אני עוזרת להורים לחזק את הביטחון העצמי ולהעלות את הערך העצמי של הילד. מרכיב נוסף בהכוונה להורים לילדים עם דפוסי התנהגות בעייתיים מתמקד באיך להיות עבורם מודל להתנהגות מיטיבה.
מהם הסימנים העיקריים המעידים על צורך בטיפול?
באופן עקרוני בכל מקרה שבו יש פער בין הציפיות של ההורים לגבי ההתנהגות של הילדים לבין מאפייני ההתנהלות שלהם בפועל, מומלץ לשקול טיפול או לכל הפחות להתייעץ עם אשת מקצוע מנוסה. בפרט חשוב לנצל את האופציה של טיפול מקצועי במקרים הבאים:
* ילד או ילדה עם "פתיל קצר" – כך שטריגרים רבים גורמים להם להתנהג באופן לא מקובל עקב האימפולסיביות.
* התקפי זעם מרובים – שבאים לידי ביטוי בצעקות, בכי, תסכול ולאחר שההתקף חולף גם בושה ואשמה.
* שקרים – ילדים באופן כללי לא תמיד מקפידים על האמת, אבל כשילד או ילדה משקרים בתדירות גבוהה מאוד, זוהי בעיית התנהגות.
* סרבנות – לכל בקשה או הנחיה מצד גורמי סמכות (מורה / גננת, ההורים), או לפחות לרוב ההנחיות.
* חוסר יכולת לקחת אחריות – והטלת אשמה על גורם אחר בכל סיטואציה.
* ונדליזם – ובאופן כללי חוסר כבוד לרכוש.
* סיכונים מיותרים – כמו למשל משחק באש או דפיקת ראש בשולחן.
* אי ציות לכללים – גם בבית וגם בגן או בבית הספר.
* חיפוש קונפליקטים – ויזימת מריבות. בעיות אצל ילדים מסוג זה עלולות להסתיים בפגיעה פיזית, בילד עצמו או בילד אחר.
* הסתגרות – וחוסר עניין בפעילויות מכל הסוגים.
* איומים ותוקפנות – כולל אלימות פיזית (מצב שמחייב התערבות מידית). חשוב לציין שגם פגיעה בבעלי חיים היא תמרור אזהרה חמור מאוד.
למה חשוב לטפל בכך?
להורים לא תמיד קל להבחין בין מעשים לא רצויים מצד הילד או הילדה לבין בעיות התנהגות של ממש. הסיבה לכך היא שבסופו של דבר ילדים הם בני אדם עם רצונות משלהם, אינטרסים והעדפות, ולא תמיד ישנה חפיפה מלאה בין מה שהם רוצים לבין מה שההורים מצפים. בהתאם לא כל שקר של ילד הוא בהכרח אינדיקציה לבעיית התנהגות, וכך גם לא כל סירוב ואפילו לא אגרסיביות.
בהתאם, יש חשיבות רבה לתדירות שבה מופיעים הדפוסים הלא רצויים ולעוצמה של כל התנהגות לא מתאימה. עוד כדאי לדעת שבנוסף ל"בעיות התנהגות", ישנה גם הפרעת התנהגות (Conduct Disorder): ההגדרה המקובלת להפרעה זו היא הפרה מתמשכת של זכויות בסיסיות של ילדים, מבוגרים או בעלי חיים בסביבתם הילד או הילדה. קריטריון נוסף לאבחון הפרעה זו הוא התמשכותה לאורך 6 חודשים ומעלה.
ילדים בעלי הפרעת התנהגות נמצאים בסיכון גבוה להפוך למבוגרים עם הפרעה זו, שהתוצאות שלה עלולות להיות חמורות במיוחד. למעשה גם בעיות מסוג אלה שלא מטופלות עלולות להחמיר, ולפגוע בילד גם בהווה וגם בעתיד.
בעיות התנהגות אצל ילדים – טיפים להורים
בעיות התנהגות אצל ילדים פוגעות כמובן קודם כל בהם, אבל גם שאר בני המשפחה משלמים על כך מחיר יקר. הטיפ החשוב ביותר להורים במקרים אלה, ובעצם לכל הורה, הוא להציב גבולות ברורים. כל הורה מחליט בעצמו איפה יעבור הגבול, אבל מרגע שהוצב הגבול חשוב להקפיד שהילדים יכבדו אותו. ויתור לילד מתפרש כחולשה, ובנוסף מקשה על הילד לסמוך על ההורה מפני שהוא לא מבין מדוע הגבול הוצב מלכתחילה.
המלצה נוספת שלי לכל הורה היא לעודד את הילד לשתף בכנות בכל מה שעובר עליו. לשם כך נדרשים קשב מלא (בלי הסחות דעת בכלל!), אפס שיפוטיות ותמיכה בלתי מסויגת בילד תוך הבהרה שבמידת הצורך הוא יקבל את כל העזרה הנחוצה. טיפ שלישי הוא לא לנסות לטאטא קשיים מתחת לשטיח אלא להפך, להציף אותם – כדי שאפשר יהיה להתמודד איתם וכך לפתור את בעיות ההתנהגות של הילד או הילדה.
