לכולנו, בכל גיל, לא קל לדחות סיפוקים. במיוחד מתקשים בכך ילדים. ילד חסר סבלנות הוא ילד שחווה קושי רב במגוון רחב של סיטואציות. ילד חסר סבלנות יהפוך בסבירות גבוהה למבוגר חסר סבלנות, וגם בשלב הזה של החיים ישלם על כך מחיר יקר. בהתאם מומלץ לפתח יכולת לדחות סיפוקים אצל ילדים מגיל צעיר. מאחר ומדובר בבעיה נפוצה, צברתי ניסיון רב בטיפול ספציפי זה ופיתחתי תהליך ייחודי לעזרה לכל ילד ולכל ילדה (וכמובן גם להורים).
דחיית סיפוקים אצל ילדים – המחיר היקר שמשלם ילד שלא יודע לדחות סיפוקים
ילד או ילדה שנוטים לאימפולסיביות ולחוסר סבלנות עלולים לשלם על כך מחיר גבוה. הצורך הבלתי נשלט לקבל מענה מלא לכל רצון, כאן ועכשיו ומיד, נתקל במקרים רבים במציאות שלא מאפשרת זאת – והתוצאה עלולה להיות קשיים חברתיים, בעיות התנהגות, השמנת יתר, חוסר יכולת לקבל מרות (שתוביל בעתיד לקושי ממשי להשתלב במסגרות שונות), והיעדר כלים נכונים להתמודדות עם אכזבות וכישלונות (שמהווים כמובן חלק בלתי נפרד מהחיים של כל אחד ואחת).
בפרט בולט כבר בגיל צעיר הקושי החברתי: ילדים שלא מוכנים לדחות סיפוקים עלולים לפתח התנהגות אגרסיבית מול החברים שלהם בזמן משחקים, הם דורשים לקבוע את הכללים ומגיבים בצורה קיצונית במקרה של הפסד. קשה להם מאוד לחלוק או להמתין בסבלנות לתורם – ולכן בני/בנות גילם עלולים להתרחק מהם.
התהליך הייחודי שמאפשר לפתח יכולת דחיית סיפוקים אצל ילדים
דחיית סיפוקים אצל ילדים, וליתר דיוק אי דחייה, היא כאמור בעיה נפוצה למדי. על-מנת לעזור לילד לפתח את היכולת הכל-כך חשובה לדחות סיפוק כזה או אחר, אני מלמדת אותו לעצור, לחשוב ולתכנן את צעדיו. מרכיב מהותי בדרך לכך הוא התבוננות פנימית: אני מתרגלת עם הילד את הפניית המבט פנימה, במטרה שיוכל להבין מה הוא מרגיש בכל סיטואציה רלוונטית, ומה באמת חשוב לו באותו הרגע.
דגש נוסף הוא ניסיון לענות בכנות על השאלה האם הדרך בה פעל השיגה את מה שרצה, והאם יש דרכים אחרות שאפשר לפעול בהן. את התהליך הנ"ל אני מבצעת עם כל ילד וכל ילדה באמצעות משחקים, המחשות, סיפורים ותרגילים המותאמים לגילם ולהעדפות שלהם.
פיתוח יכולת מרשימה לדחות סיפוקים – גם בגיל צעיר מאוד
גם כשמדובר בילד או ילדה צעירים מאוד, בגילאי 3-7, אפשר – ורצוי, כמובן – לפתח את היכולת לדחות סיפוקים. במקרים אלה הטיפול הינו דיאדי, כלומר הורה וילד יחד. טיפול רגשי לילדים אשר מתרחש בקליניקה ההורה לומד כיצד לדבר ולהתנהל עם הילד, ובנוסף אני מקדישה את הזמן הנחוץ להדרכת ההורים: בין השאר אנחנו מגבשים דרכים להחזרת הסמכות ההורית ולהצבת גבולות נכונה, וכן מתרגלים שפה רגשית – שפה שתסייע לילד או לילדה לדבר את הרצונות והצרכים שלהם במקום להתנהג אותם (וכך למעשה לנטרל את האימפולסיביות הבעייתית).
העצמת ההורים כחלק בלתי נפרד מהעצמת הילדים
מבחינתי העצמת ההורים היא מרכיב קריטי במסגרת כל טיפול דחיית סיפוקים אצל ילדים. כשילד מתקשה לדחות סיפוקים, ההתנהלות בבית עלולה להיות מתישה מאוד. בכל פעם שהילד מתבקש להפסיק לשחק וללכת להתקלח, או כשהוא רוצה עוד ממתק, או כשהוא מפסיד במשחק – עלול להיווצר ויכוח, ועוד תופעה נפוצה היא בכי ו/או צעקות. להורים המותשים לא תמיד יש את האנרגיה להתעמת עם הילדים, ולכן הם עשויים לוותר להם. במקרים אחרים מתנהל משא ומתן ארוך ומתיש גם כן.
בזכות התהליך שאני מובילה, ההורים לומדים איך להתנהל נכון בכל סיטואציה שבה הקושי לדחות סיפוקים משפיע על הילד או הילדה – ובכך הם עוזרים לילדים לפתח את אותה יכולת חיונית.
דחיית סיפוקים אצל ילדים – טיפים להורים
דחיית סיפוקים אצל ילדים היא כאמור תכונה לא מובנת מאליה, ולכן יש מקרים שבהם רק תהליך מקצועי מאפשר לילד לרכוש אותה. יחד עם זאת יש מספר טיפים שאני ממליצה לאמץ כבר עכשיו:
* לא לחשוש מהתמודדות – הורים שמוכנים לעשות הכל כדי להימנע מסיטואציות מאתגרות מונעים מהילדים רכישת יכולות חדשות. אם ההורים יתנו לילד את כל מה שהוא רוצה, כאן ועכשיו, רק כי הוא צועק או בוכה, או רק כי הם חוששים מסצנה כזו, הילד לא יוכל ללמוד לווסת את הרגשות ולפתח שליטה עצמית.
* להציע טכניקות להסחות דעת – אחת הדרכים היעילות להתמודד עם חוסר סבלנות היא להסיח את הדעת מאותו סיפוק נחשק. כדאי להציע לילדים רעיונות שונים שיעסיקו אותם עד שאפשר יהיה לספק את הצורך הראשוני.
* להסביר למה – לפעמים הילד מרגיש שמתעלמים מהרצון או הצורך שלו, והתחושה השלילית הזו מעצימה את ההתנהגות הלא רצויה. בהתאם כדאי לשתף את הילד בנימוקים להחלטה – למשל, "אני אשמח לשחק איתך ברגע שאסיים לעזור לשירה עם שיעורי הבית. אם תחכה בסבלנות, נוכל לסיים את שיעורי הבית תוך זמן קצר יותר, וכך תצטרך לחכות פחות". חשוב להקפיד לא להפוך את ההסברים למשא ומתן.
* לעזור לילד לבנות דימוי עצמי חיובי – לפרגן על כל הצלחה ולהכיל גם כישלונות. לילדים עם דימוי עצמי חיובי ויציב קל יותר לדחות סיפוקים.
תהליך יעיל ומהנה
לכל ילד ולכל ילדה יש אופי מולד, והוא משפיע באופן טבעי גם על מידת האימפולסיביות. למרות זאת ניתן להעלות את רף הסבלנות של הילדים, כבר מגיל צעיר, ואפשר לעשות זאת בתהליך שהוא גם ממוקד וגם מהנה. עצם השינוי, פיתוח היכולת של דחיית סיפוקים אצל ילדים, גורם להם לנחת רבה. ההשלכות החיוביות (בלימודים, ביחסים החברתיים, במשפחה ועוד) תורמות גם הן להנאה, ומאחר שהתהליך שהם עוברים אצלי כולל משחקים, שימוש נרחב בדמיון, סיפורים ועוד פעילויות אהובות מבחינתם, כל מפגש הוא חוויה חיובית ולא "רק" מעצימה. הניסיון שצברתי מתורגם להתאמה מדויקת של התהליך לכל ילד ולמשפחה, כך שנוכל להגיע ליעד בזמן קצר.
