דימוי גוף אצל ילדים הוא מרכיב מרכזי בתפיסת הדימוי העצמי הכולל שלהם. דימוי הגוף והדימוי העצמי משפיעים ומושפעים אחד מהשני, ובעיקר משפיעים במידה ניכרת על איכות החיים. דימוי הגוף מתחיל להיבנות כבר בגיל צעיר מאוד, בין השאר על בסיס פידבקים מהסביבה בה אנו גדלים. דימוי גוף שלילי אצל ילד או ילדה עלול להוביל לביטחון עצמי ירוד, ולקושי של ממש ליהנות מהחיים ולהתפתח באופן מיטבי. ניתן לשנות דימוי גוף אצל ילדים, ומהניסיון שלי בהושטת עזרה במקרים אלה, השינוי לטובה משמעותי ועמוק. כאן בעמוד תמצאו מידע מפורט בנושא, ותשובות לשאלות נפוצות: מדוע נוצר דימוי גוף שלילי אצל ילדים? מה עלול לגרום דימוי שלילי בגיל צעיר? מהם הסימנים המעידים על הפרעות אכילה? איך משנים דימוי גוף אצל ילד או ילדה? מהו תפקיד ההורים בתהליך? ועוד.
באיזה גיל מתחיל להתפתח דימוי גוף אצל ילדים?
דימוי גוף הוא התמונה שאדם יוצר אצלו במוח לגבי הגוף שלו. התמונה היא סובייקטיבית, וכוללת את המחשבות, הרגשות והאמונות של האדם ביחס למראה החיצוני ולמידות הגוף. תמונה מורכבת זו מושפעת מגורמים רבים, ועל כן ייתכן פער לא מבוטל בין הגוף לבין דימוי הגוף.
דימוי הגוף מתפתח החל מגיל צעיר מאוד, למעשה מהרגע שהתינוק או התינוקת מגלים מודעות פיזית לעצמם. בעבר היה נהוג להתייחס לראשית גיל ההתבגרות כתקופה שבה דימוי גוף אצל ילדים הופך לחלק מרכזי בדימוי העצמי הכללי שלהם, אולם תמורות חברתיות ואחרות הובילו לכך שכיום ההתמודדות מתחילה לא פעם כבר בגיל בית ספר יסודי. גם אליי לקליניקה הגיעו ילדות וילדים בקשת רחבה של גילאים, כשהמכנה המשותף הוא דימוי גוף שלילי שמקרין על כלל תחומי החיים.
בהתאם אני ממליצה לכל הורה לשים לב לכל סימן רלוונטי (פירוט בהמשך העמוד) כבר כשהילדים בני 6-7, ובוודאי בגיל מבוגר יותר. כשמקדימים לטפל בדימוי גוף שלילי, מונעים ממנו להתקבע והשינוי מהיר יותר.
מהם הגורמים המשפיעים על דימוי גוף?
דימוי הגוף הוא כאמור תמונה שהאדם יוצר לגבי המראה שלו. התמונה משתנה באופן קבוע, ובפרט אצל ילדים שהדימוי העצמי שלהם נמצא בתהליך גיבוש מתמיד. בין השאר מושפע דימוי גוף אצל ילדים מאירועי חיים שונים, מתהליך ההתפתחות הפיזי שלהם, מהנורמות החברתיות, מהמודלים המוצגים בפניהם בערוצי מדיה שונים וגם מהאופן שבו רואה אותם הסביבה הקרובה – ההורים ובני/בנות הגיל שלהם.
בהקשר זה חשוב לי לציין שלילדים יש מודעות גבוהה מאוד למה שקורה סביבם, וכמו כן הם רגישים לכל ניואנס. בהתאם, גם אם הורה לא מותח ביקורת ישירה על הילד שלו, לפעמים אפילו מבט חצי מאוכזב עשוי להשפיע על דימוי הגוף של אותו ילד ועל הדימוי העצמי שלו בכלל.
איך נוצר דימוי עצמי נמוך אצל ילדים?
כשילד או ילדה נתקלים בביקורת על המראה שלהם, התוצאה עלולה להיות דימוי גוף נמוך.
גם כשילד או ילדה שומעים ביקורת על המראה של אדם אחר, התוצאה עלולה להיות פגיעה בדימוי הגוף שלהם – מפני שהם מספיק אינטליגנטיים כדי להבין את הקשר אליהם.
לאורך השנים טיפלתי בילדים שהמקור לדימוי הגוף הבעייתי אצלם היה דווקא מחמאות רבות על המראה החיצוני שלהם. העיסוק העודף ביופי מייצר רף ציפיות גבוה ולמעשה בלתי אפשרי, ולכן מומלץ להימנע לא רק משיפוטיות אלא בכלל מדיבור רב מדי על מראה חיצוני.
גם לתרבות העכשווית חלק ביצירת דימוי עצמי נמוך אצל ילדים, עקב הצגת מודלים לא נכונים – בפרסומות, בסדרות טלוויזיה, ברשתות חברתיות ובעוד מקומות.
הנזקים שגורם דימוי גוף שלילי אצל ילדים
ההשפעה הניכרת של דימוי גוף אצל ילדים על הדימוי העצמי הכללי שלהם מובילה לכך שכל פגיעה באופן שבו הם תופשים את המראה שלהם עלולה ליצור פגיעה משמעותית בהתפתחות ובאיכות החיים.
בין הנזקים האפשריים: הימנעות מפעילויות שונות (למשל הליכה לבריכה), ויתור על אינטראקציות חברתיות (ולכן חוסר יכולת לפתח כישורים חברתיים חיוניים), קושי להביא לידי ביטוי יכולות וחוזקות (עקב הדימוי העצמי הירוד באופן כללי), שינויים תכופים במצבי הרוח ואפילו הפרעות אכילה מסוכנות.
שימו לב: חולשה לעיתים קרובות, עייפות מתמדת, כאבי בטן חוזרים ונשנים, עצירות, ירידה חדה במשקל ונשירת שיער – כל אלה הם סימפטומים אפשריים של הפרעות אכילה. אם אתם מזהים חלק מהסימנים האלה אצל הילד או הילדה שלכם, טיפול מידי הוא הכרח המציאות.
איך משפרים דימוי הגוף אצל ילדיכם?
על-מנת להפוך דימוי גוף שלילי לחיובי אצל ילד או ילדה, אני עובדת גם איתם וגם עם ההורים.
העבודה עם הילדים מתמקדת בהעלאת הביטחון העצמי, וזאת באמצעות החיבור של הילד לעצמו, לתחושות שלו בסיטואציות שונות, ליכולות, לעוצמות שיש בו ולאהבה עצמית. בנוסף אני מסייעת לילד או לילדה לזהות חוויות שליליות שיצרו את דימוי הגוף הנמוך, אם היו כאלה, ולשחרר אותן. לשם כך אני נעזרת בטכניקות יעילות המותאמות לגילאים צעירים.
להורים יש כאמור תפקיד נכבד ביצירת השינוי הרצוי. לכן הם מהווים מבחינתי חלק בלתי נפרד מהתהליך, וגם הם מקבלים ממני כלים פרקטיים לתמיכה בילד או בילדה.
טיפים להורים
תשומת לב לנושא – ההמלצה החשובה ביותר היא כאמור להתעניין בילדים ולזהות מוקדם ככל האפשר כל סימן אפשרי לדימוי גוף שלילי. נורות האזהרה החזקות ביותר הן עיסוק מופרז במראה החיצוני, סירוב להוריד בגדים בים או בבריכה, הימנעות מפעילויות חברתיות, שינויים במצבי הרוח וכל הסימפטומים של הפרעות אכילה.
אפס שיפוטיות – ביחס למראה החיצוני, הרגלי אכילה וכו'. במקביל כדאי גם להימנע מפרגון על מראה חיצוני נטו (כן אפשר להחמיא על אאוטפיט, למשל "הבגד הזה מאוד מחמיא לך").
תיווך אחראי – של מסרים המציגים מודל יופי מעוות בערוצי המדיה השונים.
עידוד קשב לגוף ולתחושות – חשוב לעודד את הילדים להיות קשובים לגוף שלהם ולתחושות, ולדייק אותן ככל האפשר.
בנוסף חשוב להעצים את הילדים על בסיס החוזקות הספציפיות שלהם, תוך הקפדה על מחמאות אותנטיות ומדויקות.