כל אדם מתמודד מדי יום, או כמעט כל יום, עם אירועים שמייצרים רגש שלילי. בהתאם ויסות הרגשות הוא יכולת חיונית מאוד ובלעדיה קשה עד בלתי אפשרי להתנהל בתוך מסגרות שונות. בגיל צעיר הרגשות עשויים להיות סוערים לעיתים, ומי כמונו ההורים מודע לכך. כתוצאה מכך ויסות רגשי אצל ילדים הוא סוגיה משמעותית – וכשהילד או הילדה לא מצליחים להשתלט על כעס, תסכול, עלבון, פחד או כל רגש אחר שגורם להצפה, כדאי לטפל בבעיה. הניסיון הרב שצברתי בתחום ספציפי זה מאפשר לי להרגיע את ההורים: ברוב המקרים ולמעשה כמעט תמיד ניתן לפתור בהצלחה בעיות ויסות רגשי אצל ילדים, ואפילו תוך זמן קצר יחסית.
כיצד מוגדר קושי בויסות רגשי אצל ילדים?
כדי להבין מהו קושי בויסות רגשי אצל ילדים, כדאי קודם כל להגדיר במדויק מהו רגש ומהו ויסות רגשי.
רגש הוא תגובה להתרחשות – בין אם חיצונית ובין אם פנימית אצל הילד. הקשת הרחבה של הרגשות האפשריים באה לידי ביטוי דרך הבעות פנים, שפת גוף וגם באופן אוטונומי (למשל הזעת יתר, דופק מואץ, נשימה מהירה ועוד). בהקשר זה חשוב לי להזכיר שגם לרגש שלילי עשוי להיות תפקיד חיוני, ובכל מקרה מדובר בחלק בלתי נפרד מהחיים (כל עוד הוא לא משתלט על הילד או הילדה).
ויסות רגשי אצל ילדים (וגם מבוגרים) הוא היכולת לשלוט ברגשות השונים ולהתאים את אופן הביטוי שלהם למציאות ולסביבה. יכולת קריטית זו מתפתחת בהדרגה מגיל צעיר מאוד, ובדרך כלל בסביבות גיל 4 כבר מושגת רמת שליטה סבירה בכעסים, תסכולים, חרדות ועוד רגשות שליליים.
כשנוצר פער בין היכולת המצופה מהילד או הילדה בהתאם לגילם לבין היכולת בפועל זוהי בעיה. בעיות ויסות רגשי אצל ילדים פוגעות קודם כל בהם, ולאחר מכן גם במי שנמצא בסביבתם – המשפחה, חברים, תלמידים אחרים בכיתה וכו'.
איך בעיות ויסות רגשי אצל ילדים באות לידי ביטוי?
* התפרצויות זעם – בבית, בבית הספר ובעצם בכל מקום.
* שינויים חדים במצב הרוח – למשל, מעברים תכופים ומהירים מאוד מעצב לשמחה.
* התלהבות בלתי נשלטת – תגובת יתר שעלולה ליצור רתיעה אצל בני/בנות הגיל של הילדים.
* התנגדות – גם לסמכות ההורית וגם לסמכות של המורים.
* אימפולסיביות – שעלולה להוביל למעשים שלא באמת משרתים את טובת הילד או הילדה.
* קושי לדחות סיפוקים – שגם הוא מגדיל את הסיכון לטעויות ולהתנהגות שנתפשת כלא מקובלת.
* חוסר אונים – במגוון רחב של מצבים.
כמו כן עלולה להתפתח נטייה לאלימות עקב הקושי בויסות הרגשי, ובטווח הארוך התוצאה עלולה להיות דיכאון, חרדות ואפילו הפרעת אישיות גבולית.
ויסות רגשי אצל ילדים – השלב הראשון בטיפול
בכל טיפול בויסות רגשי לילדים שאני מבצעת, השלב הראשון הוא מפגש היכרות. את המפגש אני מנצלת כדי לברר עם הילד או הילדה מהו הקושי שהם חווים.
על-מנת לקבל תמונת מצב מלאה ומפורטת, אני מציגה סדרת שאלות, גם להורים וגם לילדים. השאלות נחלקות לשאלות אורך, שאלות רוחב, שאלות עומק ושאלות גובה.
דוגמאות לשאלות אורך: מתי התחיל הקושי? האם גם בשנה שעברה אפשר היה להבחין בקושי בויסות הרגשות?
דוגמאות לשאלות רוחב: איך מתנהל היומיום באופן כללי? האם הקושי בא לידי ביטוי בחוגים? עם בני דודים? וכו'
דוגמאות לשאלות עומק: תתאר לי בבקשה מה קורה כשמישהו מעליב אותך או מכעיס אותך, מה זה אומר שאתה לא מצליח להתאפק? מה אתה מרגיש בגוף? אילו מחשבות עוברות לך בראש? איך אתה מתנהג? ועוד שאלות שצוללות אל עומק הסיטואציה וההוויה של הילד או הילדה.
לאחר קבלת התשובות אנחנו מסכמים את הקושי במספר משפטים, ומגדירים מטרה. לצורך כך, אני שואלת את הילד איך הוא רוצה להיות בסוף התהליך. לאחר מכן אנחנו מבררים מהן האיכויות והתכונות שהוא צריך כדי להשיג את אותה מטרה. דוגמה למטרה ולאיכות חיונית: אני רוצה להישאר רגוע גם כשאני מפסיד במשחק.
טיפול בויסות רגשי לילדים – חשיבות ההתייחסות לפרשנות
פתרון בעיות ויסות רגשי אצל ילדים הוא מעין אימון כושר – לשרירים פנימיים. אני מאמנת את הילד או הילדה לחזק את הכלים שנמצאים בתוכו ושמשפיעים על האופן שבו הוא מתפקד בסיטואציות היומיומיות, ועוזרת להם להגביר את המוטיבציה ואת הרצון באמצעות תרגילים ייעודיים העוסקים בניהול פנימי.
אנחנו עובדים על זיהוי רגשות ותחושות בגוף במצבים המאתגרים מבחינת הילד, ומתרגלים גם את זיהוי המחשבות והפרשנויות שלנו לתרחישים רלוונטיים. בהקשר זה חשוב לי לציין שבלא מעט מקרים קושי בויסות רגשי אצל ילדים נובע מפרשנות שגויה למצב. פרשנות שגויה היא תוצר של שגיאות מחשבה, חוסר יכולת מספקת להתבונן בסיטואציה מבעד לעיניים של הצד השני באינטראקציה, ציפיות מוקדמות לא נכונות, חוסר יכולת לקחת בחשבון את כל הגורמים המשפיעים על המצב וגם בשלות קוגניטיבית נמוכה מבחינת הבנת הקשר בין מעשה לתוצאה.
חיזוק ששת רבדי התודעה
דגש מרכזי נוסף בטיפולים בילדים עם בעיות ויסות רגשי הוא תרגול טכניקות פרקטיות לשינוי המציאות. בין השאר אני מתרגלת עם הילד או הילדה עצירה, נשימה ומחשבה בכל פעם שמשהו מרגיז קורה. כמו כן, כבר מהמפגשים הראשונים, אנחנו עובדים עם משחקים ותרגילים מתאימים על ששת רבדי התודעה (שקיימים אצל כל אחד ואחת מאיתנו): המחשבה, השכל, הדיבור, הרגש, הרוח (כלומר הכוונה) והמעשה.
בכל תהליך תיתכן הקדשת תשומת לב ספציפית לקודקוד אחר או מספר קודקודים, אבל בכל מקרה חיזוק רובד אחד מחזק מיד גם את האחרים – עד שאנחנו מגיעים לפריצת דרך ולמעשה סוללים נתיב חדש להתפתחות, גם מבחינה אישית וגם מבחינת חיזוק המיומנויות החברתיות.
איך נוצרות בעיות בויסות הרגשי בגיל צעיר?
ויסות רגשי אצל ילדים מתפתח כאמור מגיל צעיר מאוד. אנחנו נולדים עם מנגנונים שונים שנועדו לאפשר לנו לווסת את הרגשות, כולל אזור ייעודי במוח – קליפת המוח הקדם-מצחית (שמוכרת גם בשם הקורטקס הפרה-פרונטלי). מרכיב משמעותי נוסף בפיתוח היכולת החשובה הוא למידה דרך חיקוי הורים וכן דמויות נוספות שנתפשות כמודל ראוי.
קושי בויסות רגשי אצל ילדים עלול להתפתח בעקבות היעדר מודל מתאים, ובפרט הורים שבעצמם מתקשים לווסת רגשות; כתוצאה מאיחור ברכישת השפה או קשיים בתהליך זה (מפני ששפה היא אחד הגורמים המווסתים המשמעותיים אצל בני אדם); וגם עקב שינויים הורמונליים במהלך גיל ההתבגרות.
כמו כן כדאי לקחת בחשבון את העובדה שלכל ילד וילדה יש טמפרמנט מולד שמשפיע גם הוא על ויסות הרגשות, וכאמור גם יכולות קוגניטיביות נמוכות עלולות להוביל לויסות רגשי לא תקין (דרך פרשנות שגויה למצבים שונים).
הקשר בין קושי בויסות רגשי לבין קושי בויסות חושי
גם קושי בויסות חושי עלול לעורר בעיות ויסות רגשי אצל ילדים. ויסות חושי הוא היכולת לעבד באופן תקין את אינספור הגירויים שאנחנו קולטים כל הזמן מהסביבה באמצעות החושים השונים – טעם, טמפרטורה, ריח, צבעים, רעש, עוצמת עור, מגע ועוד. קושי בויסות חושי מתבטא לעיתים ברגישות יתר ולעיתים בתת רגישות. לדוגמה, ילד בעל רגישות יתר יחווה רעש סביר בעיני רוב הילדים כבלתי נסבל, ואילו ילדה בעלת תת רגישות נזקקת לגירויים עוצמתיים.
ילדים עם בעיות בויסות החושי עלולים להילחץ ממגע עם חומרים יומיומיים, לסבול מאי שקט בגלל תווית על חולצה, לכעוס כשילד אחר נוגע בהם באקראי ואפילו להתפרץ, לגעת בעוצמה רבה מדי באחרים (כתוצאה מתת רגישות שמחייבת כאמור גירוי חזק) ויש עוד התנהגויות – שמובילות גם לקושי לווסת רגשות בסיטואציות יומיומיות ושגרתיות לחלוטין עבור ילדים בעלי ויסות חושי תקין.
טיפול בויסות רגשי לילדים עם בעיות בויסות החושי מתייחס גם לאספקט משמעותי זה.
טיפים להורים
* לאפשר לילד להביע את הרגשות שלו – גם אם הם סוערים. מומלץ לא לבטל את הרגש של הילד או הילדה ("אין סיבה לכעוס", "סתם נעלבת" וכו'). חשוב להבחין בין רגש לבין תגובה – הכעס קיים ואי אפשר להתעלם ממנו, אבל להרביץ לחבר זו התנהגות אסורה.
* דוגמה חיובית – הורים שמווסתים את הרגשות שלהם עוזרים לילד לאמץ התנהגות דומה. אפשר גם לשתף את הילד או הילדה, בהתאם לגילם כמובן, ברגשות המורכבים שאתם חווים ובשליטה במצב ("אני עצוב עכשיו אבל בכל זאת הולך להתקלח").
* בזמן התפרצות רגשית – כדאי לעודד את הילד לנשום עמוק ואם הוא מסכים גם לחבק אותו (חיבוק ארוך ומרגיע). חשוב מאוד לשמור על קור רוח ולא לאבד שליטה על הרגשות גם כן, למרות הקושי המובן. נסו להבין את מקור הסערה, כדי לעזור לו להתמודד עם הקושי טוב יותר. כשהילד מצליח להירגע, פרגנו לו על כך (גם אם ההתפרצות נמשכה זמן רב יחסית). בהמשך אפשר לשוחח איתו על הנסיבות שהובילו לקושי ועל פתרונות אפשריים.
* טיפול – כשאני מטפלת בילד עם קושי בויסות רגשי אני מדריכה גם את ההורים ומקנה להם כלים שבאמצעותם ניתן להתמודד ביעילות עם כל התפרצות ולשפר במידה ניכרת את חיי המשפחה כבר תוך כדי התהליך.
