חרדה חברתית אצל ילדים ובגיל הרך

    זקוקים לייעוץ ? לשיחת היכרות ללא עלות השאירו פרטים עכשיו



    בני אדם הם יצורים חברתיים. הצורך והרצון באינטראקציות עם חברים מתעורר בגיל צעיר מאוד, כבר בשלב הגן, אבל יש גם מי שחרד מפני הסיטואציות האלה. למעשה, מדובר בילדים רבים – כ-6-7% על-פי הערכות שונות, כלומר בכל כיתה יהיו 2 או 3 ילדים שסובלים מחרדה חברתית. חשוב מיד להבהיר שניתן לטפל בחרדה הזו, ובאפקטיביות רבה.

    חרדה חברתית אצל ילדים היא תופעה נפוצה – ומגבילה מאוד. בפרט מייצרת התופעה הזו קושי של ממש אצל ילדים וילדות, שעבורם קשרים חברתיים הם מפתח קריטי להתפתחות מיטבית. האחריות על הובלת תהליך שינוי מוטלת באופן טבעי על ההורים, ומומלץ בחום להיעזר בגורם מקצועי מנוסה. כדי לסייע לכם לקבל את ההחלטות הנכונות. כאן בעמוד תמצאו מידע רלוונטי מועיל: מהם הסימנים שחשוב לשים אליהם לב, מדוע בעצם מתפתחת חרדה חברתית אצל ילדים, איך היא באה לידי ביטוי ומהם הטיפולים המומלצים בתופעה.

    מהי חרדה חברתית?

    חרדה חברתית שייכת למשפחת הפרעות החרדה. המאפיינים שלה הם חשש, פחד או דאגה עמוקה מסיטואציות חברתיות, או מביצוע פעולות כאלה ואחרות בפני אנשים אחרים. בכל מקרה חשוב להדגיש כי על כל 100 ילדים וילדות יש 2-3 ילדים שסובלים מחרדה חברתית, כלומר בממוצע יש כמעט בכל כיתה ילד עם קושי ניכר ליצור אינטראקציות חברתיות תקינות וליהנות מהן.

    מה גורם להופעת חרדה חברתית אצל ילדים?

    חרדה חברתית אצל ילדים היא לרוב תוצר של שילוב של מספר גורמים: האופי המולד של הילד או הילדה, גורמים סביבתיים ובהם גם ההתנהגות של ההורים (שעלולים לשדר לילדים, במודע או שלא מודע, שיש סכנה במצבים חברתיים) וטראומות.

    הסימנים שמעידים על חרדה חברתית אצל ילדים

    חרדה חברתית אצל ילדים עלולה לפגוע בהם במגוון רחב מאוד של מצבים: כשהם נדרשים לדבר בפני חבריהם לכיתה, כשהמורה שואלת אותם שאלה, כשבהפסקה הם צריכים לאכול ליד חברים, בשיעור ספורט, כשהם צריכים להשתמש בשירותים ציבוריים, בזמן מפגש עם אנשים חדשים מבחינתם, באירועים גדולים (יום הולדת וכו'), כשהם משחקים עם חברים, כשמתארגן בילוי משותף אחרי הצהריים ועוד.

    אצל חלק מהילדים עם הפרעת החרדה הזו היא צצה במצב אחד ספציפי, ואצל אחרים היא מלווה אותם באופן קבוע או כמעט קבוע. חרדה חברתית מתחילה להופיע בדרך כלל בין גיל 7-8 לגיל 14-15, השלב שבו האינטראקציות עם בני/בנות אותו גיל הופכות לדומיננטיות יותר ויותר בחיים. יחד עם זאת יש גם מקרים שבהם ניתן לזהות חרדה חברתית בגיל הרך, כבר בשלב הגן. ככל שהילד או הילדה צעירים יותר, כך הסיכוי שהם יעידו על עצמם כחרדים נמוך יותר, ובכל מקרה האחריות ההורית מחייבת תשומת לב לסימנים הרלוונטיים הבאים:

    * קושי ממשי ביצירת קשרים עם חברים – ואפילו הימנעות מכך והסתגרות.

    * תגובות פיזיות בולטות באירועים חברתיים – הסמקה, דופק מואץ, ובמקרים חמורים גם צמרמורות ובחילות.

    * אי רצון מובהק להשתתף באירועים – עוד לפני האירוע, ולפעמים גם ימים ושבועות מראש. בנוסף, במהלך האירוע הילד או הילדה ייצמדו לבני המשפחה באופן מוגזם.

    * מלמול או דיבור בווליום נמוך מאוד – ובפרט ליד אנשים חדשים, וגם בסיטואציות שבהן הילד נאלץ להתבלט, למשל כשהוא עומד ליד הלוח.

    * תחושת נבחנות מתמדת – וחשש מפני שיפוט שלילי (גם במקרים שבהם הילד לא עומד בפני הערכה כלשהי).

    עוד כדאי לדעת שבחלק מהמקרים חרדה חברתית אצל ילדים באה לידי ביטוי גם בהתקפי זעם, ולא רק בהתרחקות / הסתגרות / הימנעות. גם בכי בעקבות ההצפה הרגשית החזקה הוא תופעה נפוצה.

    מדוע מתפתחת חרדה חברתית אצל ילדים?

    חרדה חברתית אצל ילדים ובגיל ההתבגרות היא תוצר של גורמים סביבתיים וגנטיים גם יחד. בפרט יש השפעה לסגנון ההורות: שתלטנות מגדילה את הסיכוי ללקות בהפרעת החרדה, וכך גם ביקורתיות יתר מצד ההורים – משום שהילד לא לומד לסמוך על עצמו, ולכן ירגיש חשוף ומפוחד כשהוא "נאלץ" לקחת חלק בפעילויות עם עוד אנשים (כולל כמובן בני גילו).

    גם כשההורים מייחסים משקל רב מדי לדעות של אחרים התוצאה עלולה להיות חרדה חברתית, בגלל שהילדים לומדים שהדימוי העצמי תלוי למעשה באחרים. כמו כן ישנם מחקרים שמצאו קשר בין מיעוט בהבעת חיבה מצד ההורים לבין חרדה חברתית אצל ילדים.

    הנזקים המשמעותיים של חרדה חברתית בגיל הרך

    חרדה חברתית בגיל הרך עלולה לגרום להם נזק כבד. ראשית, ישנו הסבל הרב והיומיומי, מפני שהילד או הילדה חייבים ללכת לגן או לבית הספר, מקומות שהם חווים כלא בטוחים ואפילו מסוכנים עבורם. שנית, חרדה אצל ילדים יכולה לגרום לתחושת חריגות – כשילד עם הפרעת חרדה רואה את כל בני גילו משחקים ונהנים והוא עצמו יושב בצד, הוא מרגיש לא שייך, ובדרך כלל גם ש"משהו לא בסדר אצלו". דווקא בשלב שבו אמורים להתפתח הכישורים החברתיים הילד או הילדה נמנעים מפעילויות מתאימות, ולכן יתקשו לייצר מערכות יחסים יציבות ומיטיבות גם בגיל מבוגר.

    פגיעה נוספת היא ביכולת להביא לידי ביטוי יכולות וכישרונות. דווקא בשלב שבו ילדים מגלים את עצמם ואת החוזקות שלהם, מי שסובל או סובלת מהחרדה החברתית נמנעים מכל התנסות רלוונטית – למשל, ילד עם קול יפה יפחד לשיר, ילדה בעלת יכולות אתלטיות לא תירשם לחוג ספורט שיכול לעזור לה להתפתח, ולמעשה במקרים רבים יש ירידה גם בהישגים הלימודיים עקב הקושי החברתי.

      זקוקים לייעוץ ? לשיחת היכרות ללא עלות השאירו פרטים עכשיו




      כמו כן עלולה להיווצר פגיעה פיזית. הדריכות המתמדת של הגוף עקב המתח והלחץ באה לידי ביטוי כאמור גם בתגובות פיזיולוגיות שמחלישות את מערכת החיסון. כשזהו המצב מדי יום ולמשך שעות רבות, האימפקט המצטבר עלול לגבות מחיר יקר גם בפן הבריאותי.

      מה מרגיש ילד כשהוא חווה חרדה חברתית?

      כמו כל הפרעות החרדה, גם חרדה חברתית אצל ילדים מציפה סימפטומים מכל הסוגים – רגשיים, פיזיים והתנהגותיים.

      הסימפטומים הפיזיים האפשריים כשילד בעל חרדה חברתית נקלע לסיטואציה שהוא חווה כמאיימת, למשל עמידה מול הכיתה והקראת תשובה לשאלה, הם הזעת יתר, דופק מהיר מאוד, סומק בולט לעין ולעיתים גם כאבי בטן ואפילו רעידות.

      במישור הקוגניטיבי מופיעות מחשבות שליליות כגון "עכשיו כולם יצחקו עליי" או "הם בטח חושבים שאני טיפש". הרגשות הדומיננטיים הם פחד, לחץ, דאגה ובושה, ולפעמים גם אשמה. כל הסימפטומים הנ"ל משפיעים כמובן על ההתנהגות, שמתאפיינת בעיקר בהימנעות – הימנעות מקשר עין, הימנעות מאינטראקציות חברתיות, הימנעות מדיבור בפומבי וכו'. אצל חלק מהילדים יופיעו גם התקפי זעם עקב חוסר היכולת להכיל את הסיטואציה הקשה.

      טיפול בחרדה חברתית אצל ילדים- אבחון מקצועי וגיבוש תוכנית טיפול

      השלב הראשון בדרך לפתרון, ולחיים טובים בהרבה עבור הילד או הילדה, הוא אבחון מקצועי לצורך טיפול בחרדה חברתית אצל ילדים. המטרה היא לוודא שאכן מדובר בחרדה של ממש, ולא בביישנות. הקריטריונים העיקריים הם עוצמת המתח במהלך הסיטואציות החברתיות, מידת ההימנעות של הילד או הילדה מפניהן והיקף הפגיעה בתפקוד היומיומי. אבחון חרדה חברתית בגיל הרך ע"י מטפלת מנוסה הוא גם הבסיס לגיבוש תוכנית עבודה אפקטיבית – כלומר טיפול רגשי לילדים שיסייע להם בשלב ראשון להתמודד עם התסמינים ובשלב שני לפוגג את החרדה.

      שתי השיטות המומלצות ביותר במקרים של טיפול בחרדה חברתית אצל ילדים הן CBT ואימון אינטגרטיבי. בשיטת ה-CBT – כלומר טיפול קוגניטיבי התנהגותי (Cognitive Behavioral Therapy) העיקרון המנחה הוא שינוי דפוסי חשיבה ודרכם שינוי ההתנהגות. ילדים עם הפרעת חרדה חברתית מאמינים במקרים רבים ש"אף אחד לא ירצה לשחק איתי", ש"הם לא אוהבים אותי" או ש"אני אגיד משהו מטופש וכולם יצחקו עליי". המרת האמונות החוסמות באמונות נכונות יותר מאפשרת שינוי משמעותי גם לאחר מספר מפגשים מועט יחסית.

      אימון או טיפול אינטגרטיבי הוא גם כן תהליך ממוקד, שבו מופנית תשומת לב לכל המרכיבים בחיי הילד: רגשות, מחשבות, בחירות בחיים וכו'. בדרך זו הילד או הילדה לומדים להכיר את עצמם, לזהות את האיכויות הייחודיות שלהם ולהשתמש בחוזקות כדי להשתלב בחברה ללא חשש.

      טיפול בחרדות אצל ילדים מותאם לגיל של כל ילד וילדה. לרוב התהליך כולל משחקים, דמיון מודרך, יצירה, סיפורים ואמצעים אחרים שמאפשרים למטופלים הצעירים להתמודד עם החרדה ולהפיק מקסימום תועלת מהטיפול. ההורים כאמור הם חלק בלתי נפרד מהתהליך, וכדאי לדעת שבזכות הגיל הצעיר אפשר לנטרל את החרדה בזמן קצר יחסית.

      טיפים מועילים להורים לילדים בעלי חרדה חברתית

      •  לא לכפות סיטואציות חברתיות – אפשר לעודד, אבל אם תכריחו את הילד לקחת חלק בפעילויות שמייצרות אצלו חרדה לפני שמטפלים בכך, רק תחמירו את הבעיה.
      •  קבלה – חרדה חברתית היא לא פגם, אלא בעיה, בדיוק כמו מחלה פיזית. אין סיבה לגרום לילד להרגיש פגום, ויש לקבל אותו כפי שהוא ולעזור לו.
      •  דוגמה אישית – הורים שנמנעים מאינטראקציות חברתיות מגבירים את הסיכוי להימנעות גם מצד הילד. השתתפות אקטיבית מייצרת מודל חיובי.
      •  הכרה – אין טעם להגיד לילד ש"אין מה לחשוש ממפגש עם אנשים חדשים" או מ"אין מה להילחץ אם המורה פונה אליך". עובדתית הילד חרד, ולכן נדרשת עזרה מקצועית.
      מה היה לנו עד עכשיו?
      איילת קרניאל עזרא
      איילת קרניאל עזרא

      איילת קרניאל עזרא, מומחית באימון ילדים ונוער ובטיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT). עוסקת בטיפול מעל 20 שנה. בעלת קליניקה המשלבת אימונים וטיפולים המותאמים אישית. מאמנת ילדים החווים קשיים רגשיים, חברתיים, התנהגותיים ולימודיים מהגיל הרך ועד תיכון. מטפלת בחרדה, דיכאון, תקיעות ופוביות שונות במבוגרים. בעלת ניסיון רב בטיפול בקהילה. בוגרת אוניברסיטת באר שבע, בית הספר לרוקחות באנגליה, אוניברסיטת תל אביב, מכללת וינגייט, בית הספר למאמנים מכון "דרך הדעת", המרכז לאימון וטיפול קוגניטיבי התנהגותי ועוד.

      לתיאום שיחת ייעוץ

      הציגו את עצמכם ואני אחזור אליכם תוך זמן קצר.

      Call Now Button דילוג לתוכן