חרדה חברתית אצל ילדים ובגיל הרך

בני אדם הם יצורים חברתיים. הצורך והרצון באינטראקציות עם חברים מתעורר בגיל צעיר מאוד, כבר בשלב הגן, אבל יש גם מי שחרד מפני הסיטואציות האלה. למעשה, מדובר בילדים רבים – כ-6-7% על-פי הערכות שונות, כלומר בכל כיתה יהיו 2 או 3 ילדים שסובלים מחרדה חברתית. חשוב מיד להבהיר שניתן לטפל בחרדה הזו, ובאפקטיביות רבה. כאן בעמוד תמצאו מידע רלוונטי מועיל: מהם הסימנים שחשוב לשים אליהם לב, מדוע בעצם מתפתחת חרדה חברתית אצל ילדים, איך היא באה לידי ביטוי ומהם הטיפולים המומלצים בתופעה.

הסימנים שמעידים על חרדה חברתית אצל ילדים

חרדה חברתית מתחילה להופיע בדרך כלל בין גיל 7-8 לגיל 14-15, השלב שבו האינטראקציות עם בני/בנות אותו גיל הופכות לדומיננטיות יותר ויותר בחיים. יחד עם זאת יש גם מקרים שבהם ניתן לזהות חרדה חברתית בגיל הרך, כבר בשלב הגן. ככל שהילד או הילדה צעירים יותר, כך הסיכוי שהם יעידו על עצמם כחרדים נמוך יותר, ובכל מקרה האחריות ההורית מחייבת תשומת לב לסימנים הרלוונטיים הבאים:

* קושי ממשי ביצירת קשרים עם חברים – ואפילו הימנעות מכך והסתגרות.

* תגובות פיזיות בולטות באירועים חברתיים – הסמקה, דופק מואץ, ובמקרים חמורים גם צמרמורות ובחילות.

* אי רצון מובהק להשתתף באירועים – עוד לפני האירוע, ולפעמים גם ימים ושבועות מראש. בנוסף, במהלך האירוע הילד או הילדה ייצמדו לבני המשפחה באופן מוגזם.

* מלמול או דיבור בווליום נמוך מאוד – ובפרט ליד אנשים חדשים, וגם בסיטואציות שבהן הילד נאלץ להתבלט, למשל כשהוא עומד ליד הלוח.

* תחושת נבחנות מתמדת – וחשש מפני שיפוט שלילי (גם במקרים שבהם הילד לא עומד בפני הערכה כלשהי).

עוד כדאי לדעת שבחלק מהמקרים חרדה חברתית אצל ילדים באה לידי ביטוי גם בהתקפי זעם, ולא רק בהתרחקות / הסתגרות / הימנעות. גם בכי בעקבות ההצפה הרגשית החזקה הוא תופעה נפוצה.

מדוע מתפתחת חרדה חברתית בגיל צעיר?

חרדה חברתית בגיל הרך ובגיל ההתבגרות היא תוצר של גורמים סביבתיים וגנטיים גם יחד. בפרט יש השפעה לסגנון ההורות: שתלטנות מגדילה את הסיכוי ללקות בהפרעת החרדה, וכך גם ביקורתיות יתר מצד ההורים – משום שהילד לא לומד לסמוך על עצמו, ולכן ירגיש חשוף ומפוחד כשהוא "נאלץ" לקחת חלק בפעילויות עם עוד אנשים (כולל כמובן בני גילו).

גם כשההורים מייחסים משקל רב מדי לדעות של אחרים התוצאה עלולה להיות חרדה חברתית, בגלל שהילדים לומדים שהדימוי העצמי תלוי למעשה באחרים. כמו כן ישנם מחקרים שמצאו קשר בין מיעוט בהבעת חיבה מצד ההורים לבין חרדה חברתית אצל ילדים.

הנזקים המשמעותיים של חרדה חברתית בגיל הרך

חרדה חברתית בגיל הרך עלולה לגרום להם נזק כבד. ראשית, ישנו הסבל הרב והיומיומי, מפני שהילד או הילדה חייבים ללכת לגן או לבית הספר, מקומות שהם חווים כלא בטוחים ואפילו מסוכנים עבורם. שנית, תחושת החריגות – כשילד עם הפרעת חרדה רואה את כל בני גילו משחקים ונהנים והוא עצמו יושב בצד, הוא מרגיש לא שייך, ובדרך כלל גם ש"משהו לא בסדר אצלו". דווקא בשלב שבו אמורים להתפתח הכישורים החברתיים הילד או הילדה נמנעים מפעילויות מתאימות, ולכן יתקשו לייצר מערכות יחסים יציבות ומיטיבות גם בגיל מבוגר.

פגיעה נוספת היא ביכולת להביא לידי ביטוי יכולות וכישרונות. דווקא בשלב שבו ילדים מגלים את עצמם ואת החוזקות שלהם, מי שסובל או סובלת מהחרדה החברתית נמנעים מכל התנסות רלוונטית – למשל, ילד עם קול יפה יפחד לשיר, ילדה בעלת יכולות אתלטיות לא תירשם לחוג ספורט שיכול לעזור לה להתפתח, ולמעשה במקרים רבים יש ירידה גם בהישגים הלימודיים עקב הקושי החברתי.

כמו כן עלולה להיווצר פגיעה פיזית. הדריכות המתמדת של הגוף עקב המתח והלחץ באה לידי ביטוי כאמור גם בתגובות פיזיולוגיות שמחלישות את מערכת החיסון. כשזהו המצב מדי יום ולמשך שעות רבות, האימפקט המצטבר עלול לגבות מחיר יקר גם בפן הבריאותי.

אבחון מקצועי וגיבוש תוכנית טיפול

השלב הראשון בדרך לפתרון, ולחיים טובים בהרבה עבור הילד או הילדה, הוא אבחון מקצועי. המטרה היא לוודא שאכן מדובר בחרדה של ממש, ולא בביישנות. הקריטריונים העיקריים הם עוצמת המתח במהלך הסיטואציות החברתיות, מידת ההימנעות של הילד או הילדה מפניהן והיקף הפגיעה בתפקוד היומיומי. אבחון חרדה חברתית בגיל הרך ע"י מטפלת מנוסה הוא גם הבסיס לגיבוש תוכנית עבודה אפקטיבית – כלומר טיפול רגשי לילדים שיסייע להם בשלב ראשון להתמודד עם התסמינים ובשלב שני לפוגג את החרדה.

שתי השיטות המומלצות ביותר במקרים של חרדה חברתית אצל ילדים הן CBT ואימון אינטגרטיבי. בשיטת ה-CBT – כלומר טיפול קוגניטיבי התנהגותי (Cognitive Behavioral Therapy) העיקרון המנחה הוא שינוי דפוסי חשיבה ודרכם שינוי ההתנהגות. ילדים עם הפרעת חרדה חברתית מאמינים במקרים רבים ש"אף אחד לא ירצה לשחק איתי", ש"הם לא אוהבים אותי" או ש"אני אגיד משהו מטופש וכולם יצחקו עליי". המרת האמונות החוסמות באמונות נכונות יותר מאפשרת שינוי משמעותי גם לאחר מספר מפגשים מועט יחסית.

אימון או טיפול אינטגרטיבי הוא גם כן תהליך ממוקד, שבו מופנית תשומת לב לכל המרכיבים בחיי הילד: רגשות, מחשבות, בחירות בחיים וכו'. בדרך זו הילד או הילדה לומדים להכיר את עצמם, לזהות את האיכויות הייחודיות שלהם ולהשתמש בחוזקות כדי להשתלב בחברה ללא חשש.

מה היה לנו עד עכשיו?
איילת קרניאל עזרא
איילת קרניאל עזרא

איילת קרניאל עזרא, מומחית באימון ילדים ונוער ובטיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT). עוסקת בטיפול מעל 20 שנה. בעלת קליניקה המשלבת אימונים וטיפולים המותאמים אישית. מאמנת ילדים החווים קשיים רגשיים, חברתיים, התנהגותיים ולימודיים מהגיל הרך ועד תיכון. מטפלת בחרדה, דיכאון, תקיעות ופוביות שונות במבוגרים. בעלת ניסיון רב בטיפול בקהילה. בוגרת אוניברסיטת באר שבע, בית הספר לרוקחות באנגליה, אוניברסיטת תל אביב, מכללת וינגייט, בית הספר למאמנים מכון "דרך הדעת", המרכז לאימון וטיפול קוגניטיבי התנהגותי ועוד.

לתיאום שיחת ייעוץ

הציגו את עצמכם ואני אחזור אליכם תוך זמן קצר.

Call Now Button דילוג לתוכן