חרדת נטישה אצל ילדים

    זקוקים לייעוץ ? לשיחת היכרות ללא עלות השאירו פרטים עכשיו



    הילדים שלנו תלויים בנו. עבור תינוק ההורים הם כל עולמם, וגם אצל פעוטות ואפילו ילדים קצת יותר גדולים לאמא ולאבא תפקיד מרכזי מאוד בחיים. במצב כזה, פחד מפני היעלמות הורה או פרידה ממנו הוא טבעי לחלוטין. יחד עם זאת יש ילדים שאצלם החשש הופך לחרדה ופוגע בתפקוד שלהם. חרדת נטישה אצל ילדים שלא זוכה לטיפול מקצועי עלולה להחמיר עוד יותר, ולכן ההמלצה הראשונה שלי היא לא להתעכב ולא לקוות שהתופעה, שנקראת לעיתים גם חרדת פרידה, תיעלם מעצמה – אלא לעזור לילד או לילדה להתגבר על החרדה.

    הסימנים שמעידים על פחד מנטישה אצל ילדים

    פחד נטישה אצל ילדים עשוי לבוא לידי ביטוי בדרכים שונות. הורים אחראים קשובים לילד או לילדה, וערניים לכל מרכיב בהתנהגות שעשוי להעיד על קיומה של החרדה. הסימן הנפוץ ביותר הוא קושי ממשי להיפרד מכם – למשל בבוקר כשהם מתבקשים להישאר בלעדיכם בגן או בבית הספר, וגם בסיטואציות אחרות. במקרים אלה ייתכנו גם ביטויים נוספים לחרדה – בכי בלתי נשלט וממושך, התקף זעם, היצמדות פיזית להורה, הקאות ועוד. לאחר שלב המחאה מגיעים שלבים קשים אפילו יותר: הרמת ידיים, כלומר ייאוש, וניתוק.

    במקרים שבהם ילד או ילדה ממציאים תירוצים שונים כדי לא ללכת לגן או לבית הספר ("כואבת לי הבטן" וכו'), חשוב במיוחד לברר מהי הסיבה לכך. באופן דומה ילד שלא מוכן לישון אצל קרובי משפחה בלי ההורים, וגם לא אצל חברים, הוא ככל הנראה ילד שסובל מרמה כזו או אחרת של חרדת פרידה. ישנם גם מקרים שבהם החרדה גורמת לילדים לדרוש לישון עם ההורים.

    עוד אינדיקציה אפשרית לחרדה זו היא סיוטי לילה שכוללים פרידות. גם פחד מפני אסון שיקרה להורים או לילד עצמו (תאונת דרכים שבה שני ההורים נפגעים, חטיפה של הילד) עשוי להיות תוצר של חרדת נטישה.

    חרדת נטישה אצל ילדים
    חרדת נטישה אצל ילדים

    איך אני עוזרת לילדים להתמודד עם חרדת הנטישה?

    בשלב הראשון, עוד לפני שאני פוגשת את הילד או הילדה, אני מקבלת רקע מההורים. בשיחה המקדימה אני מקשיבה לקשיים שחווה הילד ביומיום, האם למשל הוא מסרב לישון אצל סבא וסבתא, איך מתנהלים הבקרים, באיזו תכיפות הוא מנסה להישאר בבית עם אחד ההורים במקום ללכת לגן וכו'.

    גם במפגש ההיכרות עם הילד, אני ממשיכה לאסוף מידע לגביו ולגבי ההתנהגות שלו בבית, בגן, עם חברים ובחוגים. בשלב הזה אני לומדת על הילד גם משפת הגוף שלו, שפת הגוף של ההורים, מידת ההיצמדות של הילד לאמא או לאבא, חיפוש אחרי אישור מההורה לכל דבר שהוא אומר או עושה, האופן שבו מגיבים ההורים ועוד.

    לאחר מכן אני מתחילה בטיפול עצמו. המטרה היא לחזק ולהעצים את הילד, כדי ליצור תחושת מסוגלות חזקה ולהעלות את הערך העצמי. האמצעים מגוונים – אנחנו משחקים, יוצרים, מספרים סיפורים ואפילו עושים הצגות. כל הפעילויות הנ"ל מאפשרות לי לפתח אצל הילד ביטחון רב יותר ביכולות שלו ובפרט ביכולת ההסתגלות למצבים שבהם ההורה לא נמצא לצידו.

    רובד נוסף בטיפול בבעיית חרדת נטישה אצל ילדים הוא הדרכת ההורים. בעיניי עבודה משולבת של הורים וילדים היא מנוע רב עוצמה לשינוי אמיתי. בהתאם אני מלמדת את ההורים כיצד להתנהג עם הילד בתרחישים שבהם החרדה משתלטת עליו ובמצבים נוספים – מה לעשות, באיזו שפה להשתמש, באיזה טון דיבור ועוד.

    עוד חשוב לציין שכשמדובר בילדים צעירים הטיפול בקליניקה הינו דיאדי, כלומר משותף להורה ולילד – וההורה שנוכח בקליניקה יכול ללמוד גם מהתבוננות באינטראקציה ביני לבין הילד כיצד לדבר איתו ואיך לפעול באופן כללי (וכמובן ליישם את מה שלמד גם בבית).

    חרדת פרידה אצל ילדים לפי גילאים

    פחד נטישה אצל ילדים מגיל 7-8 חודשים ועד סביבות גיל שנתיים-שנתיים וחצי הוא דבר בלתי נמנע. מצד אחד הפעוטות כבר מבינים שהם והאם והאב אינם אדם אחד אלא ישויות נפרדות, וגם יודעים להבחין בין המבוגרים המוכרים להם, כלומר ההורים, שבהם הם בוטחים, לבין אנשים אחרים. מצד שני, הם עדיין לא מבינים שגם אם ההורה יוצא מטווח הראייה שלהם, הוא יחזור – ולכן נוצרת חרדת פרידה. שלב התפתחותי זה מסתיים כשהפעוטות רוכשים תובנה יקרת ערך עבורם – קביעות האובייקט (התפיסה שגם אם משהו נעלם, הוא עדיין קיים).

    אם הסימפטומים השונים של קושי להיפרד מופיעים בגיל מבוגר יותר, ייתכן שזוהי הפרעת חרדה. בהקשר זה כדאי לדעת שמדובר בתופעה נפוצה למדי: על-פי מחקרים שונים כ-4% מהילדים סובלים ממנה – וכאמור ימשיכו לסבול אלא אם כן יעברו טיפול מתאים.

    מדוע נוצר פחד נטישה אצל ילדים? גורמי סיכון

    חשש מפני פרידה, וליתר דיוק מהתוצאות האפשריות של פרידה (היעלמות הורה, ניתוק הקשר איתו, אובדן הדמות המטפלת), הוא כאמור דבר טבעי. למצב שבו החשש משתלט על המחשבות ועל הרגש ומונע שגרת חיים תקינה יש מספר סיבות אפשריות.

    מהניסיון שלי, על סמך טיפולים רבים בילדים עם פחד נטישה, גורמי הסיכון העיקריים הם גוננות יתר מצד ההורים אבל גם מחסור באינטראקציה הורית תקינה, מוות של בן משפחה או חבר קרוב (כולל בעל חיים), גירושים של ההורים, מעבר לבית ספר חדש ואירועים אחרים שנחוו כטראומה.

    על-פי מחקרים שונים, ישנו גם מרכיב גנטי להיווצרות חרדת פרידה אצל ילדים. עוד חשוב לציין שכ-70% מהילדים שסובלים מחרדת פרידה בגיל צעיר, ושלא טופלו כראוי, יסבלו מהפרעות נפשיות גם כבוגרים. בפרט מאובחנים אצלם דיכאון והפרעת פאניקה (הפרעה שמתבטאת בהתקפי חרדה חוזרים ונשנים).

    חרדת נטישה
    חרדת נטישה

    המרכיבים השונים של חרדת נטישה אצל ילדים

    חרדת נטישה אצל ילדים היא תופעה מורכבת. חוקרים איתרו 3 מרכיבים עיקריים בחרדה: הראשון הוא פחד מפני נטישה פיזית, כלומר מפני מצבים שבהם הילד או הילדה לא יכולים להיות עם ההורים שלהם. המרכיב השני הוא רגשי – פחד מפני ניתוק רגשי של ההורה ומפני מצב שבו הוא יגודל באופן טכני בלבד. המרכיב השליש הוא נפשי – בפרט ניתן לזהות מרכיב זה אצל ילדים להורים שמתמודדים עם מחלה קשה או דיכאון קליני (שגם הוא כמובן סוג של מחלה קשה). הפחד הוא מפני הסתגרות של ההורה בתוך הקושי שלו, כך שלא יוכל להכיל את העולם הנפשי של הילד.

    בכל מקרה של חרדת פרידה אצל ילדים עשוי להופיע מרכיב אחד בלבד או יותר, וגם המינונים משתנים מילד לילד. אני מתאימה את תכני הטיפול ואת אופן ההתמודדות למאפיינים הספציפיים של החרדה אצל כל ילדה וילדה, כך שהתוצאות תהיינה אופטימליות.

    6 טיפים להורים שרוצים לעזור לילדים להתמודד עם חרדת הפרידה

    1. פרידות קצרות – ככל שהפרידה מתארכת ומתמשכת, כך לילד קשה יותר להתמודד איתה. מצד שני אסור להיעלם לילד בלי להגיד שלום.

    2. הסתגלות למקום חדש – הטיפ הנ"ל לא חל על סיטואציות שבהן הילד מגיע למקום חדש עבורו (היום הראשון בגן, חוג ואפילו בית של חבר). במקרים אלה, כדאי לאפשר לילד להתוודע למקום, להבין איפה נמצא כל דבר ולדעת שיש לו למי לפנות אם יזדקק לעזרה.

    3. בלי עלבונות – חרדת פרידה אצל ילדים היא לא פינוק אלא בעיה נפשית אמיתית. בהתאם אין טעם להגיד לילד או לילדה שהם "חייבים להתבגר". גם אין סיבה להשוות אותם לבני גילם ולהביע אכזבה ("חבל שאתה לא כמו עידו, תראה איזה יופי הוא בכלל לא שם לב שאמא שלו הלכה"). הביקורת מייצרת רק תסכול ולא מקדמת פתרון, אלא להפך.

    4. פרגונים – כשהילד מצליח להיפרד מכם בלי דרמה, פרגנו לו. אפשר להחמיא גם בהמשך היום, למשל בערב בפני ההורה השני.

    5. חיזוקים – כדאי להזכיר לילדים שבפעמים הקודמות שנפרדתם מהם, לא קרה להם שום דבר שלילי. לכאורה זה מובן מאליו, אבל אצל ילד עם חרדה מדובר במסר מרגיע ומעודד.

    6. לשדר אמון – אמנם לפני פרידה מילד או ילדה שסובלים מחרדת נטישה ישנה רמה מסוימת של מתח אצל ההורה, אבל חשוב לשדר ביטחון ורוגע. כשילדים רואים את ההורים שלהם שלווים ומחייכים, קל להם יותר להבין ולהאמין שהם, כלומר הילדים, בטוחים ומוגנים גם כשהם נשארים לבד בגן או בכל מקום אחר.

    ברור לי לחלוטין שלא תמיד קל ליישם את כל הטיפים הנ"ל – ולכן כחלק מהטיפול בילד אני כאמור מדריכה גם את ההורים, עוזרת להם לשנות את ההתנהגות וכתוצאה מכך להיות חלק בלתי נפרד מהעלמת החרדות.

    חרדת נטישה
    מה היה לנו עד עכשיו?
    איילת קרניאל עזרא
    איילת קרניאל עזרא

    איילת קרניאל עזרא, מומחית באימון ילדים ונוער ובטיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT). עוסקת בטיפול מעל 20 שנה. בעלת קליניקה המשלבת אימונים וטיפולים המותאמים אישית. מאמנת ילדים החווים קשיים רגשיים, חברתיים, התנהגותיים ולימודיים מהגיל הרך ועד תיכון. מטפלת בחרדה, דיכאון, תקיעות ופוביות שונות במבוגרים. בעלת ניסיון רב בטיפול בקהילה. בוגרת אוניברסיטת באר שבע, בית הספר לרוקחות באנגליה, אוניברסיטת תל אביב, מכללת וינגייט, בית הספר למאמנים מכון "דרך הדעת", המרכז לאימון וטיפול קוגניטיבי התנהגותי ועוד.

    לתיאום שיחת ייעוץ

    הציגו את עצמכם ואני אחזור אליכם תוך זמן קצר.

    Call Now Button דילוג לתוכן