חרדת פרידה אצל ילדים היא דבר שניתן להבין אותו. הילדים שלנו תלויים בנו, ולכן חשש מסוים מפני פרידה מאיתנו הוא דבר טבעי. יחד עם זאת כשהחשש הופך לחרדה, התוצאה היא פגיעה של ממש באיכות החיים – גם של הילדים וגם של ההורים. כשכל פרידה הופכת לסצנה מכמירת לב, נדרש טיפול מקצועי שיעלים את החרדה. אני מטפלת במקרים אלה באמצעות תהליך שכולל משחקים, יצירה, חיזוק של הביטחון העצמי והדרכה צמודה של ההורים – כך שהילד או הילדה יישארו נינוחים גם כשאבא ואמא לא בסביבה.
באילו מקרים כדאי להגיע לטיפול?
לא תמיד קל להבחין בין מצוקה רגעית שמתפוגגת במהירות, או כזו נקודתית, כלומר תגובה רגשית עזה לפרידה מההורים ביום ספציפי ולא באופן קבוע, לבין חרדה של ממש. יחד עם זאת חשוב לדעת שמדובר בבעיה מוכרת ולא נדירה: המונח המקצועי הוא הפרעת חרדת פרידה של הילדות (Separation Anxiety Disorder in Childhood), ועל-פי מחקרים שונים 3-4 מכל 100 ילדים סובלים ממנה.
האינדיקציות העיקריות לחיוניות הטיפול הן הימשכות התופעה וחומרת המצוקה. כשילד או ילדה מתקשים להיפרד מההורים שוב ושוב במשך 4 שבועות או יותר, זוהי מן הסתם לא תגובה נקודתית אלא הפרעת חרדה. באופן דומה, כשהרצון להימצא כל הזמן בקרבת ההורים גורם לפגיעה בלימודים או בקשרים חברתיים, נדרש טיפול. גם סיוטי לילה הם אינדיקציה לחרדה, וכשילד מסרב באופן גורף ללכת לבית הספר, זהו כבר מצב חירום שמחייב מענה מידי.
בירור מעמיק לגבי מקורות החרדה
כשמגיע אליי ילד עם חרדת פרידה מההורים, אני קודם כל מבררת – גם איתו, בהתאם לגיל שלו, וגם עם ההורים – אם הוא חווה טראומה רלוונטית. חשוב לי להדגיש שגם אירועים שנתפשים ע"י ההורים כ"רגילים" עלולים להתפרש אצל ילד או ילדה בגיל צעיר כמסוכנים עבורם, ועל כן להתקבע כטראומה, ולכן חשוב לברר לעומק סוגיה זו.
בירור נוסף הוא לגבי הסיטואציות שבהן החרדה באה לידי ביטוי: האם היא מופיעה "רק" בבית הספר או בגן, או שהילד לא מוכן למשל להישאר גם אצל סבא וסבתא בלי ההורים? האם הוא חושש ללכת למסיבות יום הולדת של חברים ואף נמנע מהן? מה קורה בבית?
איסוף המידע החיוני לאבחון מקורות החרדה, ובהתאם מציאת המענה האופטימלי, כולל גם בחינה של תגובות ההורים בכל פעם שהילד מביע לחץ או פחד מכך שיקרה להם משהו והוא יישאר לבד.
תהליך הטיפול בחרדת פרידה אצל ילדים
לאחר איסוף המידע ובניית תמונת מצב מפורטת ומדויקת, אני עוברת לתהליך הטיפול עצמו. התהליך מותאם לכל ילד וילדה, לנסיבות החיים ולמצב בבית. בפרט אני עוזרת לילדים לזהות את הרגשות המדויקים שלהם, ולהבין מהי המשמעות האמיתית של כל רגש. לאחר שהילד לומד לזהות את הרגשות שלו, הוא לומד גם לתקשר אותם לסביבה. בהקשר זה כדאי לזכור שלעיתים יש פער בין הרגש שהילד מראה כלפי חוץ לבין מה שעובר עליו בתוך תוכו, וחשוב לסגור את הפער הזה.
מרכיב מרכזי נוסף הוא משחקים, יצירה, תרגולים וסיפורים המותאמים לגיל הילד או הילדה, ושבאמצעותם אני מקלה עליהם להתמודד עם הפחדים שמציפה אצלם פרידה מההורים.
הדרכת הורים פרטנית
חרדת פרידה נוצרת כתוצאה מאופי הילד או הילדה אבל גם בהשפעת מאפייני האינטראקציה עם ההורים. בהתאם, כשאני מטפלת בילדים עם הפרעת חרדת פרידה של הילדות אני מקדישה תשומת לב מלאה גם לאמא ולאבא – ומדריכה אותם כיצד להגיב באופן מדויק לכל מופע של אותה חרדה ולכל דפוס התנהגות של הילד.
התגייסות ההורים הכרחית לטובת תהליך יעיל באמת. גם ליכולת להגיב נכון לכל צורת ביטוי של החרדה יש משקל נכבד בהצלחת הטיפול. בהקשר זה כדאי לדעת שהתבנית הנפוצה של ביטוי החרדה אצל הילד כוללת 3 מרכיבים: תחילה מחאה (בכי מר, צעקות, סירוב להישאר בגן או ללכת לבית הספר), לאחר מכן ייאוש (כשהילד מבין שהמחאה לא משיגה תוצאות) ובסופו של דבר ניתוק רגשי שגובה גם הוא מחיר יקר. תגובה מותאמת של ההורים לכל שלב עוזרת גם להם להתמודד עם המצב וגם לילד להתגבר על הפרעת החרדה.
שיפור מקיף בחיי הילד
טיפול בחרדת פרידה לא "רק" מעלים את ההפרעה אלא גם משפר את חיי הילד בתחומים נוספים. ראשית, הוא מרחיב באופן משמעותי את מנעד האפשרויות שלו, כשהוא כבר לא חושש מהתרחקות מההורים ויכול למשל לישון אצל סבא וסבתא עם בני דודים וכך לחוות חוויות חדשות. שנית, הוא מרגיש נינוח בגן או בבית הספר, נהנה מאינטראקציות חברתיות עם בני גילו וגם צובר ידע כשהמוח שלו פנוי לכך ולא עסוק בפחדים ובתרחישי אימה. תועלת שלישית היא פיתוח תחושת המסוגלות – ילד שלומד שיש בתוכו את הכוחות להתמודד עם תרחישים שנתפשו אצלו כמאיימים מאמין בעצמו גם בסיטואציות מאתגרות אחרות, ולכן יודע למצוא דרכים לצלוח מכשולים מסוגים שונים. הביטחון העצמי מתחזק גם הוא, וכך גם הערך העצמי, וילד עם ערך עצמי יציב הוא ילד שמתפתח באופן אופטימלי.
תועלת משמעותית גם לטווח הרחוק
הסטטיסטיקה מלמדת אותנו ששניים מכל שלושה ילדים עם חרדת פרידה בילדות שלא טופלה כהלכה יסבלו מהפרעות נפשיות גם כשיהיו מבוגרים. בפרט חשופים ילדים אלה לדיכאון וכן להפרעת פאניקה (הפרעה שגורמת להתקפי חרדה חוזרים ונשנים, בלתי צפויים). טיפול אפקטיבי בגיל צעיר חוסך מצוקה נפשית קשה בגיל מבוגר – עוד סיבה טובה לא להתעלם מנורות האזהרה אלא לעזור לילדים להתגבר על החרדה.
למה נוצרת חרדת פרידה אצל ילדים?
בסביבות גיל 7-8 חודשים מתפתח אצל פעוטות פחד מפני נטישה של ההורים. זהו פחד טבעי לחלוטין, משום שבנקודת זמן זו הפעוט קשור מאוד להורים ולמעשה תלוי בהם וקרוב לוודאי בוטח רק בהם. כשמתפתחת היכולת להבין את "קביעות האובייקט", כלומר ההבנה שגם אם ההורים לא נמצאים כרגע בטווח ראייה, הם עדיין קיימים ויחזרו, אצל רוב הילדים הפחד מתפוגג. יחד עם זאת טראומות שונות בגיל צעיר עלולות לקבע חרדה כשההורה לא באזור. גורם אפשרי נוסף להתפתחות ההפרעה הוא חוסר ודאות לגבי נוכחות ההורים עקב נסיבות החיים, ויש גם מקור גנטי לחרדה.
טיפים להורים לילדים עם חרדת פרידה
* בסביבה חדשה – הישארו עם הילד לפרק זמן מסוים עד שיכיר את המקום, עזרו לו להבין איפה נמצאים השירותים או כל פרט רלוונטי אחר, והקפידו להציג לו דמות שאליה יוכל לפנות בשעת הצורך (למשל אמא של חבר).
* פרידה קצרה – גם אם לילד או לילדה קשה להיפרד מכם, וגם אם לכם קשה לשחרר, אל תאריכו את הפרידה. פרידות ממושכות רק מגבירות את הקושי ואת החרדה משום שהן משדרות לילד שאתם חוששים להשאיר אותו בלעדיכם.
* לא להיעלם! – חשוב לי לציין שבפרידה קצרה הכוונה היא לא להיעלם לילד לפתע, מעשה כזה עלול להעלות את מפלס החרדה.
* מקסימום מידע – שתפו את הילדים, בהתאם לגיל שלהם כמובן, בתוכניות שלכם. בפרט רצוי לעשות זאת כשאתם יוצאים מהבית: ספרו לו מראש שאתם עומדים לצאת, הסבירו לו מהי סיבת היציאה ועדכנו אותו גם בשעת החזרה המשוערת.
* אפס שיפוטיות – חרדת פרידה היא בעיה אמיתית, ולכן חובה להכיל את הקושי של הילד ולא לנזוף בו או לכעוס עליו.
* חיזוקים חיוביים – בכל פעם שהילד מצליח להתמודד עם הפרידה מכם, הקפידו לפרגן לו על כך.
