ילד דחוי

    זקוקים לייעוץ ? לשיחת היכרות ללא עלות השאירו פרטים עכשיו



    זהו אחד הפחדים הגדולים ביותר של כל הורה: לשמוע מהילד או הילדה שאף אחד לא רוצה לשחק איתם בהפסקה. שלא הזמינו אותם ליום הולדת. שהם מרגישים לא אהובים. הכאב של הילדים גבוה פי כמה וכמה מהכאב של ההורים, מפני שאינטראקציות חברתיות הן מרכיב קריטי בתקופת הילדות. המצוקה הרגשית, הפגיעה בדימוי העצמי, תחושות הבושה והאשמה של ילד דחוי – לכל אלה יש מחיר כבד, מחיר שאף ילד או ילדה לא יכולים לעמוד בו. כשמגיע אליי ילד שחווה דחייה, זה תמיד מכמיר לב – אבל גם מעודד: הפנייה לעזרה מאפשרת למצוא פתרונות, וחשוב לי לציין שתמיד יש דרך לשנות את המצב – באמצעות זיהוי הגורמים לדחייה, התייחסות גם לאופן התנהלות ההורים, כלים לחיזוק הביטחון העצמי ותרגול סיטואציות חברתיות שמקנה כישורים רלוונטיים. בעמוד זה תמצאו מידע לגבי התהליך שבעזרתו אני משפרת את חייהם של ילדים דחויים.

    שלב ראשון: בירור מעמיק

    כשמגיע אליי ילד דחוי, באופן טבעי ביחד עם ההורים, השלב הראשון בתהליך הוא בירור מעמיק. בין השאר אני מבררת האם הוא אכן דחוי או שזו פרשנות שלו, בוחנת את הכישורים החברתיים שלו, שואלת איך הוא מתנהל בקבוצה (קשוב? מתחשב? נוהג לחלוק? יודע להפסיד? כוחני? אימפולסיבי?) ומאתרת את המרכיבים הספציפיים שבהם הוא זקוק לחיזוק.

    דגש נוסף במסגרת שרטוט תמונת המצב המלאה והמפורטת הוא היחסים עם ההורים. לאינטראקציות בבית יש השפעה לא מבוטלת על האופן שבו הילד או הילדה מתנהגים בחוץ, ולכן חשוב לי לשמוע גם מההורים וגם מהילד את כל הפרטים הרלוונטיים, מכל נקודות המבט.

    שינוי מקיף

    אחרי שאני מבינה מהם בעצם הגורמים לדחייה במקרה הספציפי של הילד או הילדה שלכם, אפשר לעבור לשלב הבא – שינוי המצב הקיים. באופן עקרוני ילד דחוי זקוק ל-3 דברים: שיפור הכישורים החברתיים, העלאת תחושת המסוגלות וחיזוק הביטחון העצמי.

    באופן טבעי 3 המרכיבים הנ"ל משפיעים זה על זה. כשהילד או הילדה רוכשים מיומנויות חברתיות חדשות ויעילות, הם מרגישים שהם מסוגלים להתמודד עם אתגרים חברתיים שונים. ההצלחות מובילות לחיזוק הביטחון העצמי, ולכן במרבית המקרים השינוי יורגש גם בתחומי חיים נוספים ולא "רק" ביצירת חברויות ומערכות יחסים תקינות עם בני/בנות הגיל של הילד.

    ילד דחוי

    איך מתבצע התהליך?

    טיפול רגשי לילדים מחייב שימוש בכלים ייעודיים המותאמים לגיל. אני נעזרת במשחקים, סיפורים, משחקי תפקידים, יצירה ותרגילים שונים – גם כדי לברר מדוע הילד דחוי וגם כדי להקנות לו את המיומנויות החברתיות הנחוצות לו (ובעקבותיהן כאמור גם תחושת מסוגלות, ביטחון עצמי ודימוי עצמי משופר).

    מהניסיון הרב שצברתי, גם הילדים המופנמים ביותר ואפילו אלה שמתקשים עם עצם ההגעה לקליניקה מתמסרים תוך זמן קצר לתהליך, למשחקים ולשאר ההתרחשויות – ומקבלים את הכלים הרלוונטיים לחיים.

    הגורמים העיקריים לדחייה חברתית

    * תוקפנות – ילד או ילדה שמשתמשים בתוקפנות כדי להשיג את רצונם עלולים לסבול מדחייה, אם כי חשוב לציין שיש גם מקרים שבהם לצד התוקפנות הילד מצליח לפתח עוד מיומנויות חברתיות ולכן יהיו לו חברים. לעומת זאת, ילדים אימפולסיביים שלא מקפידים על כללי המשחק, מתקשים להקשיב לזולת ונוטים לשבש פעילויות של אחרים ייתקלו ביחס שלילי וירגישו דחויים. במקרים אלה אני מאתרת את שורשי התוקפנות, ועוזרת לילד להחליף את ההתנהגות האגרסיבית והלא נעימה בדפוסי פעולה בריאים יותר, גם לו וגם לסביבתו.

    * דימוי עצמי ירוד – בצד השני של הסקאלה ישנם ילדים כנועים מטבעם וכאלה שנסוגים בכל פעם שיש דילמה או קושי. בדרך כלל הגורם לכך הוא דימוי עצמי נמוך שגורם לילד או לילדה להילחץ ואף לחוות חרדות משתקות בסיטואציות חברתיות. כתוצאה מכך גם אין להם את המיומנויות החברתיות הבסיסיות הנחוצות להשתלבות בחברה. הם מבינים בתיאוריה מה צריך לעשות כדי להיות חלק מקבוצה אבל לא יודעים איך ליישם את הידע בפועל. במקרים אלה הדגש העיקרי מבחינתי הוא קודם כל לחזק את הביטחון העצמי.

    * השפעת ההורים – כאמור למאפייני החיים בבית יש השפעה לא מבוטלת גם על הסיכוי להרגיש ילד דחוי. כשלהורים יש הרבה חברים, לילדים יש מודל לחיקוי שמעודד אותם להיפתח לאחרים, לרצות את חברתם וגם להתנהל בצורה נכונה בכל סיטואציה אפשרית. כשההורים מופנמים מטבעם ולא יוזמים מפגשים חברתיים, יש סיכוי גבוה שגם הילדים שלהם יתאפיינו בסגירות ואפילו נטייה להימנעות מאינטראקציות חברתיות (אבל במקביל קושי בגלל תחושת החריגות והדחייה). דרך נוספת שבה הורים מייצרים אצל ילדיהם קושי חברתי היא גוננות יתר. בדיוק כפי שאי אפשר ללמוד ללכת בלי ליפול, אי אפשר לרכוש כישורים חברתיים בלי התנסויות וגם נפילות, ואם ההורים מונעים זאת מילדיהם, הם לא ירגישו לעולם נוח בחברה בלי ההגנה של אבא או אמא.

    הדרכת הורים לילד דחוי

    מעבר לצורך לברר כיצד נראים החיים במשפחה, מהו תפקידו של הילד בבית וכיצד הוא מושפע מהוריו, חשוב לרתום את ההורים לתהליך. למעשה, ההורים הם חלק בלתי נפרד מתהליך אפקטיבי באמת של שיפור חייו של ילד דחוי.

    בין השאר אני מספקת להורים כלים פרקטיים ליצירת שגרה נכונה בבית וגם להתנהלות מול הילד או הילדה שחווים דחייה חברתית. באמצעות הכלים האלה, ההורים יכולים לעזור לילדים לחזק את הביטחון העצמי, להעלות את תחושת המסוגלות ולשפר את המצב החברתי. בנוסף אני מסייעת להורים להתמודד עם הקושי שהם עצמם חווים – כאמור כשילד מספר איך לא רוצים לשחק אותו, זהו אחד הרגעים המכאיבים ביותר והמערערים ביותר לכל אמא או אבא.

    מה עושים במקרה של חרם?

    חשוב להבחין בין ילד דחוי או ילד שקוף לבין ילד שעובר חרם. כמובן שגם החיים של ילד שחווה דחייה, כלומר מתקשה למצוא פרטנרים למשחק או להשתלב בסיטואציות החברתיות השונות, מלאים בסבל ורגשות שליליים – אבל במקרה של חרם אקטיבי מצד הילדים האחרים בכיתה המצב חמור במיוחד ומחייב התערבות מידית של צוות בית הספר (במקביל לתהליך טיפול בילד כדי לחזק אותו ולאפשר לו להתמודד עם המצב הכמעט בלתי אפשרי – אבל כן אפשר להתגבר גם על חרם ואפילו לצאת מחוזקים מהאירוע הקשה!)

    טיפים להורים של ילד דחוי או ילד שקוף

    * לא לנזוף ולא לכעוס – ילד שחווה דחייה לא אשם בכך, ואין טעם לגרום לו להרגיש בושה או אשמה.

    * לא ללחוץ – לחץ ליזום מפגשים עם חברים או ללכת לאירוע כזה או אחר כשהילד חושש שהוא יהיה שם לבד לא מועיל, ולמעשה אף עלול להזיק. רק ילדים שרכשו מיומנויות חברתיות, שמאמינים בעצמם ושהדימוי העצמי שלהם גבוה מספיק יוכלו ליהנות מאינטראקציות כאלה, ולכן אסור ללחוץ עליהם לפני שמושיטים להם את העזרה החיונית.

    * לקיחת אחריות – במקרה של ילדים תוקפנים שסובלים מדחייה, נדרשת לקיחת אחריות על התנהלות אגרסיבית ולא נעימה. רק הכרה בכך, הן של הילד והן של ההורים, מאפשרת תיקון והמרת דפוסי פעולה תוקפניים לדפוסים שלא יגרמו לחברים להירתע מהילד.

    * לפרגן – חיזוקים חיוביים בונים דימוי עצמי חיובי ויציב. חשוב להקפיד על פרגונים אותנטיים ומפורטים, כלומר מחמאות על התנהגות ספציפית תוך הדגשת האלמנטים המוצלחים בכל פעולה.

    מה היה לנו עד עכשיו?
    איילת קרניאל עזרא
    איילת קרניאל עזרא

    איילת קרניאל עזרא, מומחית באימון ילדים ונוער ובטיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT). עוסקת בטיפול מעל 20 שנה. בעלת קליניקה המשלבת אימונים וטיפולים המותאמים אישית. מאמנת ילדים החווים קשיים רגשיים, חברתיים, התנהגותיים ולימודיים מהגיל הרך ועד תיכון. מטפלת בחרדה, דיכאון, תקיעות ופוביות שונות במבוגרים. בעלת ניסיון רב בטיפול בקהילה. בוגרת אוניברסיטת באר שבע, בית הספר לרוקחות באנגליה, אוניברסיטת תל אביב, מכללת וינגייט, בית הספר למאמנים מכון "דרך הדעת", המרכז לאימון וטיפול קוגניטיבי התנהגותי ועוד.

    לתיאום שיחת ייעוץ

    הציגו את עצמכם ואני אחזור אליכם תוך זמן קצר.

    Call Now Button דילוג לתוכן