כעס הוא חלק מסל ההתנהגויות של כולנו, בכל גיל. יש סיטואציות שבהן התעוררות כעס אצל ילד היא תגובה טבעית למצב. מצד שני, כשהילד מתקשה לווסת את עוצמת הרגשות, וכשהכעס מתורגם להתנהגויות לא מקובלות, התוצאה עלולה להיות מזיקה ואפילו הרסנית – קודם כל לילד עצמו ולאחר מכן לסביבתו. חשוב לי להדגיש כי מתחת לכעס שוררים רגשות משמעותיים שמחייבים בירור מעמיק. בנוסף, אמונות כמו "זה יעבור", "זה רק גיל כזה", "אם נתעלם הוא יירגע לבד" עלולות להחמיר את הבעיה, שלא תיפתר מעצמה. ניהול כעסים אצל ילדים הוא אתגר מורכב, אבל כזה שניתן להתמודד איתו, ובהצלחה. הניסיון הרב שצברתי מתורגם לתהליך מדויק ומקיף, ובשלב ראשון אני מציעה לקרוא את המידע המפורט כאן בעמוד.
ניהול כעסים אצל ילדים – תהליך הטיפול בקושי בוויסות הכעסים
ניהול כעסים אצל ילדים מבוסס על ההבנה שהכעס הוא תמיד ביטוי למשהו עמוק יותר. כלומר, לרגש שהילד או הילדה מתקשים להביע בדרך אחרת ולכן הבחירה שלהם היא כעס. בהתאם השלב הראשון בתהליך הטיפול שאני מבצעת במקרים אלה הוא בירור מקיף של המצב בבית.
בין השאר אני בוחנת עם ההורים את מציאות החיים בבית: האם המרחבים של הילד ושל ההורים מוגדרים היטב? איך הילד מקבל את הסמכות ההורית? כיצד הוא מגיב לגבולות? מה מאפיין את הדינמיקה בין האחים? מי מההורים מנהל את הסיטואציות השונות, ואיך? מה קורה בגן או בבית הספר? מהם דפוסי ההתנהגות של הילד כשהוא בקבוצה? האם הילד מדבר את הצרכים והרצונות שלו, או מתנהג אותם?
בעזרת השאלות הנ"ל, ועוד רבות אחרות, אני יכולה לקבל תמונת מצב מלאה ומפורטת. על הבסיס הזה אני בונה תוכנית עבודה מותאמת אישית לילד או לילדה, ולהורים.
הדרכת ההורים כחלק מניהול הכעס אצל הילד
ההורים הם חלק בלתי נפרד, ולמעשה מרכיב מרכזי, בכל תהליך טיפול שמטרתו ניהול כעסים אצל ילדים. קודם כל, נדרשת אחידות: על סמך הניסיון שצברתי בתחום ספציפי זה, כשהילד שומע את אותה השפה גם בקליניקה וגם בבית, משני ההורים, התהליך מתנהל ביעילות מרבית והשיפור מושג תוך זמן קצר יותר.
שנית, בניית סט פעולות מתואמות בין ההורים על-מנת להטמיע את הערכים החשובים בבית מגדירה לילד גבולות ברורים. היעדר גבולות גורם לתחושת אי ודאות ואפילו כאוטיות, וזהו אחד המקורות האפשריים לכעסים בעוצמה רבה. הגבולות שמשורטטים תוך כדי יישום הפעולות הנ"ל מחזקים גם את תחושת הביטחון של הילד במסגרת המשפחתית ובעצמו, ומסייעים להפחתת רמת המתח ורמת הכעס.
קשב לרצונות ולצרכים של כל בני המשפחה
דגש נוסף בעבודה שלי על ניהול כעסים אצל ילדים הוא הטמעת שפה רגשית שמבטיחה קשב מלא לכל הרצונות ולכל הצרכים של הילד או הילדה, וכן של בני המשפחה אחרים. ילדים שמרגישים שלא מקשיבים להם, שלא מבינים אותם, שלא נותנים להם את המקום הדרוש להם, אולי אפילו שלא רואים אותם, מרגישים שקופים, לא מבטאים רגשות – וכתוצאה מכך נוצרים כעסים שמתפרצים בסיטואציות שונות, משבשים את שגרת החיים ובעיקר מקשים על הילד להתפתח באופן מיטבי.
העבודה בקליניקה על הטמעת שפה רגשית חדשה שמובילה לקשב מלא, בשילוב פיתוח הבנת חשיבות המרחב האישי של כל אחד מבני הבית, מאפשרים ביטוי רגשות בדרכים אפקטיביות יותר – ומפוגגות את הכעסים.
איך לשבור את מעגל הכעס-התפרצות-תסכול-כעס?
כשילד או ילדה לא מצליחים לבטא את עצמם ואת הרגשות המורכבים שהם חווים, התוצאה היא כאמור כעס. כשהכעס בא לידי ביטוי בהתפרצות ובאובדן שליטה, הוא גורר תגובות שליליות מהסביבה. התוצאה תהיה תסכול, מפני שהילד מרגיש שהוא "טראבל מייקר", "ילד רע" ולעיתים גם לא אהוב. התסכול ותחושת הבדידות עקב הדחייה מובילים באופן בלתי נמנע להתגברות הקושי לבטא את הרגשות, לכעס רב יותר, לעוד התפרצויות, לתסכול הולך וגדל – ולמעגל הרסני במיוחד.
כדי לצאת מהמעגל הנ"ל אני עובדת עם הילד או הילדה על זיהוי הרגשות שמתורגמים לכעס. בנוסף, אנחנו מתרגלים דרכים שונות לעצור רגע לפני התגובה הלא רצויה, לנשום, ורק אז להגיב (בדרך שתבטא את הרגש כך שהסביבה תוכל להתחבר אלינו).
פיתוח דרכים לבטא את הרגשות בלי כעס – ותחושת מסוגלות
בשלב הבא בתהליך אני עוזרת לילדים להבין מדוע גבולות שומרים עליהם, ולמה חשוב לשמור עליהם. המטרה היא לסמן גבולות ברורים בין הכעס לכשעצמו, שהוא כאמור לגיטימי וטבעי, לבין התגובות הלא רצויות. למשל – מותר לכעוס, אסור להרביץ. או: זה בסדר גמור להרגיש כעס על אמא או אבא, אבל אצלנו בבית לא טורקים דלתות.
כדי שאפשר יהיה להתנהל בתוך הגבולות שהוגדרו, אנחנו עובדים על דרכים אחרות לבטא את הרגש שנוצר. הרווח כפול: הילד או הילדה לא מתפרצים אלא מצליחים לווסת את הכעס, וההצלחה מפתחת תחושת שליטה במעשים ובמציאות. למעשה מדובר ברווח משולש, מפני שתחושת המסוגלות מביאה איתה גם ביטחון עצמי גבוה יותר.
בשלב זה אני נעזרת במשחקים, סיפורים, יצירה ואפילו פסיכודרמה – בהתאם לגיל של הילד או הילדה ולתחומי העניין שלהם.
באילו מקרים חשוב לעבור טיפול ניהול כעסים אצל ילדים?
כאמור, אין ילד שלא כועס מפעם לפעם (כפי שגם אנחנו המבוגרים עשויים לכעוס). בהתאם ייתכנו אצל כל הילדים גם סיטואציות שבהן אין ויסות רגשי והתגובה היא התפרצות. השאלות הבאות יעזרו לכם להבין האם מדובר במצב שמצריך בירור בעזרת אשת מקצוע ובהתאם טיפול:
- האם ההתפרצויות מתרחשות בתדירות גבוהה?
- האם התגובה כוללת צעקות, השלכת חפצים, אלימות, בכי עוצמתי או פעולות דומות?
- האם אין שום דרך לעצור התפרצות כזו כשהיא מתחילה?
- האם ישנו חשש מתמיד להתפרצות, וכתוצאה מכך מתח קבוע?
- האם הילד או הילדה מרגישים תסכול רב אחרי כל התפרצות?
ניהול כעסים אצל ילדים – לעזור לילד שחווה מצוקה קשה
טיפול בניהול כעסים אצל ילדים עוזר להם ורלוונטי מאוד במקרים שבהם ההתפרצויות הן חלק ממשבר נרחב יותר – למשל כשההורים מודיעים על גירושים, אחרי שקרוב משפחה אהוב הולך לעולמו, בעקבות מעבר דירה ופרידה כפויה מהחברים ויש כמובן עוד סיטואציות שלאף אחד לא קל להתמודד איתן.
חשוב לזכור שהמצוקה הרגשית היא רק נדבך אחד בקושי של הילד או הילדה. המחיר שהם משלמים על חוסר היכולת לווסת את הרגשות ואת הכעס כולל גם תחושת כישלון מתמדת, ירידה בלימודים, התרחקות של חברים, חרטה עזה אחרי כל התפרצות, אשמה, בושה ועוד. הטיפול שאני מציעה מונע את כל הנזקים הנ"ל, ובמקרים רבים מהווה חבל הצלה של ממש לילדים שמתקשים לווסת את הכעסים.
טיפים להורים
- דוגמה – הילדים לומדים מאיתנו, ובעיקר מהמעשים שלנו. כשהורה מאבד שליטה בזמן כעס, יש סיכוי גבוה יותר שגם הילד או הילדה שלו לא יצליחו לווסת את הרגשות.
- הפרדה בין כעס לתגובה לא רצויה – את הכעס חשוב לקבל (ולכן לא לומר לילד "אין לך סיבה לכעוס"). את התגובות הלא רצויות אסור להכיל.
- חיזוקים חיוביים – חשוב מאוד לפרגן לילד בכל פעם שהוא מתנהל בהתאם לציפיות, ובאופן מפורט ("כל הכבוד שלמרות שכעסת, לא השתוללת").
- פריקה – כדאי לעודד את הילד למצוא דרכים לפרוק כעסים. למשל פעילות גופנית, ריקודים, שירה (כולל בווליום גבוה), ציור ועוד.
- בלי ענישה – אין טעם להעניש ילד שלא מצליח לשלוט בכעס, הפתרון הוא לעזור לו לנהל את הרגשות וההתנהגות.
