פרפקציוניזם אצל ילדים – מה הסיבות לכך ואיך אפשר לטפל בזה?

כל הורה רוצה שהילד שלו יצליח – יצליח בלימודים, יצליח מבחינה חברתית, יצליח להביא לידי ביטוי יכולות שונות (למשל יצטיין בחוג הג'ודו) ובאופן כללי ימלא כל משימה ברמה גבוהה במיוחד. בהתאם, ילד ששואף לעשות כל דבר בצורה מושלמת הוא לכאורה מתנה משמיים. למה לכאורה? כי בפועל פרפקציוניזם עלול לגרום למצוקות של ממש. בעמוד זה תמצאו תשובות לשאלות מדוע חשוב לטפל בפרפקציוניזם, מהם הגורמים לתופעה זו וגם כיצד ניתן לטפל בה באפקטיביות.

למה פרפקציוניזם הוא נורת אזהרה?

חשוב להדגיש מיד: חתירה להצלחה והשקעת משאבים בכך הן פעולות חיוביות. נורת האזהרה נדלקת כשהשאיפה היא לשלמות – אידיאל שלא באמת ניתן למימוש. הנזקים של הפרפקציוניזם רבים מאוד: תסכול בתדירות גבוהה (גם אחרי הצלחה, למשל ציון 90 במבחן קשה), מתח רב (כולל בזמן משחקים שאמורים להיות מהנים, בגלל שהפסד לא בא בחשבון מבחינת הילד הפרפקציוניסט) והימנעות (בגלל החשש מ"כישלון", כפי שהוא נתפש בעיני הפרפקציוניסטים).

בטווח הארוך ילדים פרפקציוניסטים עלולים לסבול מחרדות, דיכאון ואפילו נטייה להתמכרות – ועל כן כדאי לטפל בכך בגיל צעיר ככל האפשר ולפני שהבעיה מחמירה. טיפול CBT לילדים מספק מענה אפקטיבי מאוד, כשבמידת הצורך ניתן לשלב גם שיטות נוספות.

מהם הגורמים לתופעה?

ההערכה הרווחת היא שפרפקציוניזם נובע בעיקר מגורמים סביבתיים. ביניהם: הצבת רף ציפיות גבוה יתר על המידה מצד הורים (גם אם הכוונות שלהם טובות), תחושה של הילד או הילדה שהם נאהבים או בעלי ערך רק כשהם מצליחים, סביבה תחרותית וחיים שמתאפיינים בחוסר יציבות (כשבמקרה כזה השאיפה לשלמות נועדה לייצר את היציבות הנדרשת לכל ילד וילדה).

בהתאם, במקביל ישנה חשיבות רבה לשינוי דפוסי התנהגות אצל הורים, וזאת במקביל לאותו טיפול אינטגרטיבי בילד או בילדה.

מה כולל הטיפול בילד או בילדה?

טיפול בילדים שסובלים מפרפקציוניזם נועד לאפשר להם להבחין בין שאיפה למצוינות, שהיא כאמור מבורכת, לבין שאיפה לשלמות, שעלולה להיות מזיקה מאוד. מרכיב נוסף בטיפול הוא חיזוק תחושת האופטימיות, שמאפשרת שאפתנות בריאה (בניגוד לפרפקציוניזם שמלווה במקרים רבים בפסימיות).

תוך כדי הטיפול, וכשהוא בסביבה בטוחה מבחינתו, הילד לומד לתרגל גם כישלונות. בדרך זו הוא בין שאין סיבה אמיתית לפחד מהם ושלמעשה הם חלק בלתי נפרד מהחיים. עוד מרכיב הוא נטרול הצורך בשליטה. באופן כללי טיפול CBT, כלומר טיפול קוגניטיבי-התנהגותי, מבוסס על שינוי התפישה ובעקבותיה ההתנהגות. בהקשר של פרפקציוניזם, הילדים לומדים להתבונן גם במאמץ ובהתמדה ולא רק בתוצאות, ובעיקר מפתחים תחושת ערך עצמי נכונה יותר.

מה היה לנו עד עכשיו?
איילת קרניאל עזרא
איילת קרניאל עזרא

איילת קרניאל עזרא, מומחית באימון ילדים ונוער ובטיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT). עוסקת בטיפול מעל 20 שנה. בעלת קליניקה המשלבת אימונים וטיפולים המותאמים אישית. מאמנת ילדים החווים קשיים רגשיים, חברתיים, התנהגותיים ולימודיים מהגיל הרך ועד תיכון. מטפלת בחרדה, דיכאון, תקיעות ופוביות שונות במבוגרים. בעלת ניסיון רב בטיפול בקהילה. בוגרת אוניברסיטת באר שבע, בית הספר לרוקחות באנגליה, אוניברסיטת תל אביב, מכללת וינגייט, בית הספר למאמנים מכון "דרך הדעת", המרכז לאימון וטיפול קוגניטיבי התנהגותי ועוד.

לתיאום שיחת ייעוץ

הציגו את עצמכם ואני אחזור אליכם תוך זמן קצר.

Call Now Button דילוג לתוכן