ילדים רגישים חווים בעוצמה גבוהה רגשות רבים: שמחה, עצב, פחד, כעס וגם עלבון. כתוצאה מרגישות היתר הם נעלבים בקלות ומתקשים להתמודד עם הסביבה ודרישותיה. ילדים אלו מוצאים עצמם בודדים ומתוסכלים. כדאי לדעת שרגישות יתר היא תופעה נפוצה יותר מכפי שנהוג לחשוב – היא קיימת, ברמה כזו או אחרת, אצל בין 15 ל-20% מהילדים. למרות זאת במקרים רבים הסביבה לא מבחינה בקושי של הילד או הילד, ולא מזהה את הסבל. הילדים עצמם לא יודעים לנסח מה בדיוק הבעיה, ובמיוחד לא בזמן אמת כשהם מוצפים בתחושות וברגשות חזקים מאוד.
איך בכל זאת אפשר לעזור לילדים הרגישים? על סמך הניסיון הרב שלי פיתחתי תהליך מקיף ומדויק. התהליך מורכב מאבחון, מהגדרת מטרות ומאימון שכולל גם תרגול, גם משחק וגם שיח.
אבחון
השלב הראשון הוא אבחון. בשלב זה הילד או הילדה ואני ננסה ביחד להבין כיצד הבעיה באה לידי ביטוי, ובאילו מצבים מתעורר הקושי. כדי לעשות זאת נשאל שאלות. השאלות מתחלקות לשאלות אורך, רוחב, עומק וגובה.
שאלות אורך עוזרות לנו להבין מתי התחילה הרגישות הרבה מדי.
המטרה של שאלות רוחב היא למפות את כל המקומות שבהם הילד או הילדה פוגשים את הקושי: בית, בית הספר, חוגים וכו'.
לאחר מכן נשאל שאלות עומק: אני צוללת ביחד עם הילד בעל רגישות היתר אל המחשבות והרגשות, ואנחנו מזהים את מקורות ההתנהגות שחוסמת את הילד מלחיות את החיים שהוא רוצה באמת.
המרכיב האחרון, והחשוב במיוחד, הוא שאלות גובה: איך יוצאים מהמצב הזה? מהי הדרך הנכונה להתמודד עם הקושי שנובע מהרגישות הרבה? מה יעזור לילד או לילדה לשנות את ההתנהגות ואת החיים?
רגישות יתר – מתנה שחשוב לדעת איך להשתמש בה באופן מיטבי
חשוב לי להדגיש כי רגישות יתר אצל ילדים היא אמנם אתגר מורכב – אבל גם מתנה של ממש. ילדים בעלי רגישות יתר ערים מאוד לניואנסים, סקרנים יותר מהממוצע, נוטים לשאול, לחקור ולהתעמק, יש בהם רצון אמיתי להצליח ובדרך כלל הם מתאפיינים באינטליגנציה גבוהה. תכונה טובה נוספת היא רגישות לזולת. ויסות נכון של הרגישות יהפוך את הילד או הילדה לתלמידים מצוינים, חברים אמיתיים, ובעתיד לעובדים מועילים ובני/בנות זוג מכילים ומכבדים.
לכן בעיניי הרגישות היא מתנה – כזו שחשוב ללמוד כיצד משתמשים בה נכון. התהליך שהילד או הילדה עוברים איתי עוזר להם להתמודד טוב יותר עם מצבים שכיום גורמים להם לבכות / להתעצבן / לצרוח / להתרחק – ולכן לקחת חלק בפעילויות שונות (הימנעות מפעילויות אלה עלולה לגרום לחברה לתפוש את הילד כלא חברותי, לא נעים, מפונק, מנותק וכו', וגם להוביל לדימוי עצמי נמוך אצל הילד עצמו).
הגדרת מטרות
השלב הבא לאחר האבחון הוא הגדרת מטרות לתהליך. הילד ואני נגדיר ביחד את המצב הרצוי מבחינתו – ברמת המחשבות, ברמת התגובות לגירויים ומצבים שונים וברמת ההתנהגות. כדי שנוכל לבחור מטרות ריאליות ומועילות גם יחד, אני מסתמכת על הניסיון הרב שצברתי באימון ילדים בעלי רגישות יתר, ובמקביל קשובה מאוד לילד או לילדה עצמם.
מטרות ברורות ומוגדרות היטב עוזרות לילד להבין לאן צועדים, ומקלות עליו לשתף פעולה באופן מלא עם התהליך. בשלב זה נגדיר מטרות גם עבור ההורים – למשל לספק לילדים מקום שבו ירגישו בטוחים לחלוטין לבטא כל רגש גם מחוץ לקליניקה, להגן עליהם מפני חוויות שעלולות להיות קשות מדי בטרם התהליך הושלם ובעיקר להוות עבורם עוגן.
האימון
האימון שנעבור מותאם ספציפית לילדים, וליתר דיוק לכל ילד או ילדה שזקוקים לעזרה כדי להתמודד עם הרגישות הרבה שמאפיינת אותם. כאמור, האימון כולל תרגול, משחק ושיח, בגובה העיניים ולאחר שאני יוצרת יחסי אמון מלא.
במהלך האימון נבין שהמחשבות משפיעות הן על הרגש והן על ההתנהגות. נתחבר לרגש שמגשר בין המחשבה לבין התחושה הפיזית בגוף.
נפנים תובנה חשובה מאוד נוספת: שיש לנו בחירה מה לחשוב. יש לנו בחירה איך להרגיש. שהבחירה מה לחשוב ואיך להרגיש, וגם כיצד לפעול, היא שלנו ושלנו בלבד.
נלמד להטיל ספק במחשבות מזיקות. נלמד איך להמיר אותן וכיצד לאמץ מחשבות חיוביות ומקדמות. כמו כן הילד או הילדה יפתחו את היכולת לתקשר עם עצמם, להכיר את עצמם ולהבין מה באמת נכון עבורם בכל תרחיש וביחס לכל גירוי.
נתרגל מיומנויות תקשורת שונות, כך שהילד יוכל לבטא את עצמו, כולל במצבים שבהם הוא מוצף רגשית. כל התועלות הנ"ל מושגות באמצעות משחקים מותאמים לגיל הילד או הילדה, ושיח שמותאם כמובן גם הוא ליכולות הקוגניטיביות והמנטליות של הילדים.
בנוסף, התהליך שעובר הילד יכלול גם את מעורבות ההורים. בפרט אני מספקת להורים המלצות מותאמות ספציפית והדרכה מקיפה – כך שגם בין מפגש למפגש יימשך התהליך.
בזכות הכלים המתקדמים שבהם אני משתמשת, ובזכות הסקרנות והרצון האמיתי להצליח של הילד או הילדה, ניתן ליצור שינוי משמעותי מאוד גם בזמן קצר יחסית, ובתהליך ממוקד.
