קושי בדחיית סיפוקים

אנחנו חיים בעולם שיש בו גירויים רבים. בכל נקודת זמן מוצעות לנו אינספור הנאות. במציאות שכזאת טבעי להתקשות בדחיית סיפוקים – מה גם שהתרבות מעודדת אותנו, ובצדק, למצות את החיים. ובכל זאת, כדאי לפתח את היכולת לדחות סיפוקים. למה אני (ולא רק אני, כמובן) ממליצה על יצירת מנגנוני שליטה עצמית? האם כל אחד בכל גיל יכול להצליח לדחות סיפוקים? איך עושים את זה? בהמשך העמוד תמצאו תשובות מפורטות שיעזרו לכם להבין איך אפשר לשפר את החיים, ותוך זמן קצר.

דחיית סיפוקים אצל ילדים -למה חשוב להתמודד עם הקושי?

קושי בדחיית סיפוקים אצל ילדים הוא כאמור דבר טבעי. יחד עם זאת, הוא עלול להתגלות כמזיק מאוד בסיטואציות שונות. אדם שלא מצליח לדחות סיפוקים עלול להתמכר להרגלים מזיקים (עישון, צריכת יתר של אלכוהול), לסבול מבעיות בריאותיות עקב משקל עודף משמעותי, להפסיד סכומי כסף משמעותיים בגלל התנהלות כלכלית אימפולסיבית, לא למצות את הפוטנציאל בלימודים ובשוק התעסוקה, ועוד.

למעשה, מחקרים רבים גילו זיקה הדוקה בין יכולת איפוק לבין הצלחה בחיים. אחד המפורסמים שבהם הוא 'ניסוי המרשמלו': לילדים בני 2-4 ניתנה בחירה בין לאכול מרשמלו אחד מיד, לבין להמתין מספר דקות ואז לקבל 2 מרשמלו. החוקרים עקבו אחרי התפתחות הילדים וגילו שאלה שדחו את הסיפוק התמודדו בהמשך החיים טוב יותר עם אתגרים, סבלו פחות מקשיי התנהגות, נהנו יותר מאינטראקציות חברתיות וזכו לציונים גבוהים יותר.

עזרה בהתמודדות עם קושי בדחיית סיפוקים – לילדים וגם למבוגרים

קושי בדחיית סיפוקים הוא מכשול בכל גיל – מכשול שעזרתי להסיר אותו גם אצל ילדים ובני נוער וגם אצל מבוגרים. אני מתאימה את תהליך העבודה לגיל ולמאפיינים הספציפיים של כל אחד ואחת, ולמעשה ברוב המקרים אין צורך בתהליך ממושך במיוחד (כך שלא תצטרכו לדחות את הסיפוק מרכישת היכולת לדחות סיפוקים…)

זיהוי המחשבות המזיקות

השלב הראשון בתהליך של רכישת היכולת להתאפק בסיטואציות שמחייבות איפוק הוא פיתוח שליטה בתודעה, במחשבות וברגשות.

כשאנחנו מתחברים לזרם התודעה, אנחנו יכולים לזהות את המחשבות שבסופו של דבר מזיקות לנו. למשל, מחשבה מהסוג של 'אני חייבת את זה עכשיו, אחר כך כבר אין טעם', או מחשבות אחרות שמתעלמות מההשלכות של כל בחירה שאנחנו בוחרים.

בדרך כלל מחשבות מזיקות נשענות על אמונות שגויות שפיתחנו עם השנים – לפעמים בעקבות אירוע שלילי, לפעמים כתוצאה מהטיות מחשבה ובחלק מהמקרים גם כאלה שעברו אלינו מההורים ואימצנו אותן כעובדה למרות שמדובר באמונה. התובנה לפיה יש מחשבות שמזיקות לנו, ושהן תוצר של אמונה מגבילה (משום שהיא מצמצמת את חופש הבחירה שלנו), מאפשרת להתקדם לשלב הבא, שליטה טובה יותר בתודעה וניהולה.

דחיית סיפוקים אצל ילדים – שליטה וניהול התודעה  

הכוונה ב'שליטה וניהול התודעה' היא לפתח יכולת לעבור ממחשבה אחת למחשבה אחרת. ליתר דיוק, אני עוזרת לכל מי שהגיע אליי על-מנת לנטרל את הקושי בדחיית הסיפוקים להמיר את המחשבות המזיקות לכאלה חיוביות (חיוביות עבור האדם, כמובן, בהתאם למטרות שהוא מציב לעצמו בחיים).

לצורך זה אני נעזרת בכלים משיטת ה-CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי, Cognitive Behavioral Therapy). תרגול השליטה בתודעה, זיהוי מדויק של כל מחשבה מזיקה והמרתה למחשבה חיובית הופך את ניהול התודעה לדפוס קבוע אצל האדם, כולל אצל ילדים ובני נוער, ובא לידי ביטוי גם בתחומים נוספים, מעבר לאיפוק.

הבנת הקשר בין הרגש לתחושה בגוף ולהתנהגות

עוד מרכיב מרכזי בעבודה על דחיית סיפוקים אצל ילדים הוא זיהוי רגשות והבנת הקשר בין רגש לתחושה בגוף. כמו כן אני עוזרת לכל אחד ואחת להבין טוב יותר את הקשר בין הרגש להתנהגות. התובנות האלה, שגם אותן ניתן לתרגל וכך להטמיע בדפוסי המחשבה, מסייעות לזהות את הסיטואציות שבהן רגש מסוים מפעיל אותנו וגורם לאימפולסיביות – וגם לנטרל את אותה אימפולסיביות וכך לבחור בדחיית הסיפוק.

דחיית סיפוקים אצל ילדים – חיזוק הדימוי העצמי

כשילד או ילדה לומדים לדחות סיפוקים, הם נהנים גם מדימוי עצמי משופר – בזכות היכולת החדשה שרכשו וההתמודדות הטובה יותר מבחינתם עם התסכול שהיה מנת חלקם כשלא קיבלו מיד את מה שרצו. גם כשאני עובדת על דחיית סיפוקים אצל ילדים או בני נוער, ובעצם גם עם מבוגרים, אני מזהה אצלם ערך עצמי גבוה יותר אחרי שהם שולטים טוב יותר בהתנהגות שלהם.

מצד שני, בחירה להישאר עם קושי לדחות סיפוקים עלולה לפגוע בדימוי העצמי. אימפולסיביות גורמת כאמור לנזקים כלכליים, בריאותיים, חברתיים, הישגיים – וכל אלה משפיעים לרעה על האופן שבו האדם רואה את עצמו.

טכניקות מידיות לדחיית סיפוק

תהליך העבודה שאני מיישמת במקרים של קושי לדחות סיפוקים הוא תהליך עמוק שמייצר שינוי בתודעה, בדפוסי החשיבה ולכן גם בדפוסי ההתנהגות – שינוי יציב שנשמר להמשך החיים. במקביל אני מקנה גם טכניקות מידיות שמשפרות את היכולת להתאפק. דוגמה לכך היא מיינדפולנס – כלי פשוט ואפקטיבי להפליא שמסייע להתחבר לתודעה, לזהות מחשבות מזיקות, ובעיקר לזכות ברגע של שקט אמיתי שמוביל לבחירה טובה יותר.

מה היה לנו עד עכשיו?
איילת קרניאל עזרא
איילת קרניאל עזרא

איילת קרניאל עזרא, מומחית באימון ילדים ונוער ובטיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT). עוסקת בטיפול מעל 20 שנה. בעלת קליניקה המשלבת אימונים וטיפולים המותאמים אישית. מאמנת ילדים החווים קשיים רגשיים, חברתיים, התנהגותיים ולימודיים מהגיל הרך ועד תיכון. מטפלת בחרדה, דיכאון, תקיעות ופוביות שונות במבוגרים. בעלת ניסיון רב בטיפול בקהילה. בוגרת אוניברסיטת באר שבע, בית הספר לרוקחות באנגליה, אוניברסיטת תל אביב, מכללת וינגייט, בית הספר למאמנים מכון "דרך הדעת", המרכז לאימון וטיפול קוגניטיבי התנהגותי ועוד.

לתיאום שיחת ייעוץ

הציגו את עצמכם ואני אחזור אליכם תוך זמן קצר.

Call Now Button דילוג לתוכן