אינטראקציות חברתיות הן מרכיב הכרחי בחיים של כל ילד וילדה. קשרים עם בני אותו גיל מספקים רגעים של הנאה, עוזרים לילד להרגיש בטוח ואהוב וקריטיים לבניית ביטחון עצמי. קשיים חברתיים אצל ילדים פוגעים לא רק בהווה אלא גם בעתיד שלהם, ולכן חשוב מאוד לא להדחיק את הבעיה אלא לטפל בה בהקדם.
חשוב לי להבהיר שקושי חברתי והתבודדות הם לא תוצאה של אופי או גנטיקה, וגם לא תוצר של נסיבות מסוימות (ולכן מעבר כיתה או אפילו בית ספר לא יעזרו בלי שינוי עמוק יותר). על-מנת לעזור לילד שמעדיף להישאר לבד בכיתה בהפסקה, או לילדה שלא נפגשת אף פעם עם חברות אחרי הלימודים נדרש טיפול – השיטות שבהן אני נעזרת הן CBT וטיפול רגשי.
קשיים חברתיים אצל ילדים – הגורמים
כישורים חברתיים תקינים כוללים 3 מרכיבים: הראשון הוא היכולת לזהות את הסיטואציה, השני הוא היכולת לצפות את תגובת הילדים האחרים לכל התנהגות והשלישי הוא היכולת לתרגם את ההבנה לפעולה הנכונה. כך למשל ייתכן מצב שבו הילד יודע בדיוק מה כדאי לו לעשות, אבל בגלל ביישנות או מבוכה לא מצליח ליישם. במקרים אחרים הקושי החברתי בא לידי ביטוי במרכיב הראשון, כלומר הילד מפרש בצורה שגויה סיטואציה שבה יש עוד ילדים חוץ ממנו.
מהניסיון שלי וגם על סמך מחקרים בתחום, הגורמים העיקריים להיווצרות קשיים חברתיים אצל ילדים הם:
* חוסר ביטחון – ילדים בעלי דימוי עצמי נמוך יחששו להתקרב לבני ובנות גילם בגלל התחושה שהם "לא מספיק טובים" או "לא ראויים לחברים".
* היעדר מיומנויות מתאימות – מצב שבו הילד או הילדה פשוט לא יודעים איך ליצור קשרים, איך לשמר קשרים ואיך להתנהל בסיטואציות חברתיות יומיומיות. גם קשיי קשב וריכוז עלולים לפגוע ביכולת לפתח את המיומנויות החברתיות החיוניות.
* חרדת נטישה – הפחד מפני אובדן של מערכת יחסים משמעותית עלול לגרום לילדים לא לפתח כאלה מלכתחילה.
* רגישות יתר – ילדים רגישים מאוד חוששים מפני פגיעה, וכמנגנון הגנה מפתחים דפוסי הימנעות.
קשיים חברתיים אצל ילדים – על מה חשוב לעבוד?
קשיים חברתיים אצל ילדים הם מקור לתסכול של ממש אצל ההורים. אני ממליצה להימנע מהפעלת לחץ על הילד או הילדה, מפני שבמקרה כזה הם עלולים להסתגר בתוך עצמם עוד יותר. גם ארגון מפגשים חברתיים בלי טיפול בגורמים לבעיה היא פעולה שהכוונות שלה טובות, אבל התוצאות עלולות להיות שליליות מאוד – מפני שהילדים יחוו לחץ וקושי בכל אותם מפגשים מאולצים, ולא באמת ישפרו את המיומנויות החשובות.
כשילד עם נטייה להתבודד מגיע אליי, אני קודם כל מקדישה זמן להיכרות איתו. כשאני מבינה את הסיבות להתבודדות ולקושי, אפשר לעבוד עליהן ולסייע לילד להתגבר על המחסומים שעוצרים אותו.
במיוחד אני עובדת עם הילד או הילדה על חיבור לעצמי, לתחושות ולרגשות, ובשלב הבא על זיהוי מחשבות אוטומטיות מזיקות. למשל – "אף אחד לא רוצה להיות חבר שלי", "הם תמיד צוחקים עליי", "אני לא מתאימה" וכו'. זיהוי האמונות השליליות מאפשר בחינה מעמיקה שלהן, וכך לנטרל אותן ולהמיר אותן בדפוסי חשיבה חדשים.
עוד מרכיב בעבודה הוא חיזוק מיומנויות רלוונטיות: שיחה תוך כדי התבוננות בעיניים והתעניינות, הצטרפות לקבוצה, הזמנה של חבר או חברה למשחק או כל בילוי אחר, הזמנה הביתה ועוד.
שיטות הטיפול המתאימות לילדים
טיפול בילדים מחייב באופן טבעי התייחסות למאפיינים הייחודיים של הגיל הצעיר. מצד שני, האפקטיביות גבוהה במיוחד מפני שבגיל הילדות המוח עדיין לא מקובע וקל יותר לשנות תפישות שגויות ואמונות לא נכונות. השיטות שבהן אני נעזרת כדי לעזור לילדים עם קשיים חברתיים הן CBT וטיפול רגשי.
הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי (Cognitive Behavioral Therapy, ובראשי תיבות CBT) מבוסס על החיבור בין דפוסי חשיבה לבין דפוסי התנהגות. כשדפוסי החשיבה משתנים, נוצר מיד גם שינוי בהתנהגות. שינוי דפוסי החשיבה מתבסס כאמור על זיהוי מחשבות אוטומטיות מזיקות, הצבעה על כך שהן לא באמת משקפות את המציאות – והמרתן למחשבות חדשות.
טיפול רגשי בילדים כולל שימוש באמצעים כמו יצירה, משחקים ודרכים נוספות שמקלות על הילד או הילדה לשתף את הרגשות שלהם, כולל אלה השליליים. החיבור לרגשות מאפשר התמודדות אמיתית איתם, וכך אנחנו יכולים להתקדם אל השלבים הבאים בתהליך: חיזוק הדימוי העצמי ושיפור המיומנויות החברתיות – בדרך לחיים מלאים ומהנים עבור הילדים.
