היכולת להבין מראש מהן ההשלכות של כל פעולה מתפתחת בהדרגה לאורך החיים. לכן, ילדים עשויים להתנהג בדרך שנראית להורים פזיזה. זוהי תופעה טבעית, שבדרך כלל מתפוגגת בהדרגה ככל שהילד או הילדה גדלים. יחד עם זאת יש גם מצבים שבהם האימפולסיביות מוגזמת ובעיקר משבשת את שגרת החיים – קודם כל אצל הילד, ואחר כך גם אצל המשפחה כולה.
במקרה כזה אני ממליצה להורים להקדיש תשומת לב לנושא: אימפולסיביות אצל ילדים היא בעיה שיש לה פתרון, והבסיס הוא לא לכעוס על הילד או הילדה אלא להכיר בכך שאין להם שליטה על הדחפים. ההכרה מובילה להבנה שנדרשת התמודדות מדויקת ויעילה עם האימפולסיביות, וכאן בעמוד תמצאו מידע מועיל בנושא זה.
מהי אימפולסיביות אצל ילדים?
כשמגיעים אליי הורים עם בקשה לעזרה לילד אימפולסיבי, הדבר הראשון שאני עושה הוא לברר מה כוללת ההתנהגות שלו. המטרה היא להבין האם אכן מדובר באימפולסיביות, ולכן כדאי קודם כל להבין מהי ההגדרה המקובלת לתופעה הזו.
אימפולסיביות היא נטייה לפעולה ללא מחשבה מוקדמת, לרוב בתגובה לגירויים מסוימים. מרכיב נוסף הוא חוסר היכולת לשלוט בתגובות, גם כשהילד או הילדה מבינים שהן לא פועלות לטובתם. מצד אחד זוהי התנהגות אנושית, לכאורה בלתי נמנעת, אבל מצד שני שליטה על דחפים היא תכונה חיונית לחיים תקינים ומיטיבים כך שכדאי לטפל באימפולסיביות אצל ילדים.
מהם הגורמים להתנהגות אימפולסיבית אצל ילדים?
מידת האימפולסיביות של כל ילד וילדה מושפעת גם מגנטיקה וגם מהסביבה. על הגנים אין לנו כמובן שליטה, וגם הסביבה ברובה לא נשלטת על-ידנו, אבל כן יש מרכיב אחד שאותו ניתן לעצב: ההתנהגות של ההורים. בהתאם מבחינתי הדרכה מפורטת להורים היא חלק בלתי נפרד מכל תהליך לשינוי דפוסי התנהגות של ילדים אימפולסיביים.
עוד כדאי לדעת שמבחינת האגודה האמריקנית לפסיכיאטריה, שמהווה גורם סמכות מוביל בתחום בריאות הנפש בכל רחבי העולם, האימפולסיביות לכשעצמה לא מהווה אבחנה נפרדת. היא נתפשת כסימפטום של הפרעות אחרות שקשורות לחוסר שליטה בדחפים, ובהן: הפרעת התפרצות לסירוגין, הפרעת התנגדות מתריסה (ODD) והפרעת התנהגות (Conduct Disorder).
מה כוללת התנהגות אימפולסיבית בקרב ילדים?
כאמור לא תמיד קל להבחין בין נטייה טבעית של ילד או ילדה צעירים יחסית לפעול בלי לשקול מראש את כל ההשלכות לבין אימפולסיביות. לכן אני ממליצה לכל ההורים להתבונן בחיי ילדיהם, על-מנת לזהות כל סימן שמצביע על אימפולסיביות ולמעשה על מצוקה של הילד. תיאור מפורט של מציאות החיים של הילד מסייע גם לי לזהות את הבעיה המדויקת ולבנות תוכנית טיפול מותאמת ספציפית אליה.
בין הסימנים המעידים על צורך במענה מקצועי: התפרצות לדברי אחרים בתדירות גבוהה, נטייה לענות על שאלות כבר באמצע (כלומר עוד לפני שהשואל הגיע לסוף השאלה), תוקפנות, התקפי זעם, קונפליקטים מרובים עם בני הגיל, בריונות, קושי ממשי להתרכז וחוסר יכולת לדחות סיפוקים מכל הסוגים. כמו כן ניתן לזהות אצל ילדים אימפולסיביים גם אדישות ביחס לתוצאות ההתנהגות שלהם.
אימפולסיביות אצל ילדים שלא מטופלת עלולה להוביל לתופעות קשות יותר ויותר ככל שמתבגרים, לרבות התמכרות לאלכוהול, הסתבכות עם החוק, הערכה עצמית נמוכה, בידוד חברתי, קלפטומניה ואפילו פירומניה.
5 טיפים שימושיים להורים לילדים שנוטים לאימפולסיביות
ההתנהגות של ההורים היא אחד הגורמים המשפיעים ביותר על מידת האימפולסיביות של הילד או הילדה. לכן יש חשיבות רבה לשינוי דפוסי הורות שעלולים להעצים אימפולסיביות, וכמובן גם לאימוץ דרכי פעולה שיצמצמו את היקף התופעה. לפניכם 5 טיפים שמבוססים על הניסיון שלי בעזרה למשפחות שמתמודדות עם אימפולסיביות אצל ילדים:
1. סדר יום קבוע ככל האפשר – הורים שגדלו במשפחות עם שגרה קבועה ואפילו נוקשה נוטים לעיתים להימנע מביסוס שגרה כזו אצלם בבית. הרתיעה מובנת, אבל חשוב להבין שילדים אימפולסיביים זקוקים ליציבות. יציבות נשענת על מסגרת מסודרת: זמנים מוגדרים וברורים לכל פעולה (משחקים, למידה, ארוחות, מנוחה), דפוסי שינה קבועים וכו'.
2. סמכות הורית ברורה – יש קסם לא מבוטל בהורים שהם גם חברים טובים של הילדים. גם יחסים מהסוג הזה הם במקרים רבים אנטיתזה למה שההורים של היום חוו כשהיו ילדים, אבל הקרבה לא צריכה לבוא על חשבון הסמכות ההורית. כשיש כללים ברורים, לילד אימפולסיבי קל יותר להבין מה מצפים ממנו, ומה הוא לא אמור לעשות. את הסמכות חשוב לבסס באמצעות הסברים ולא כפייה. כלומר, לשוחח עם הילד ולהבהיר לו מדוע אתם מתעקשים על כללים מסוימים ומדוע לכל שבירה של כלל יש השלכות שליליות. שימו לב שההסברים לא הופכים למשא ומתן.
3. דוגמה אישית – ילדים לומדים המון מהמעשים של ההורים. לכן חובה לספק דוגמה אישית חיובית בכל הנוגע לשליטה על דחפים.
4. הבעת רגשות – כשהילד או הילדה יכולים לשתף את ההורים ברגשות שלהם, בלי חשש לשיפוטיות, פוחתת התדירות של התגובות האימפולסיביות. הילדים לומדים לזהות בזמן אמת כל רגש, כולל שלילי (כעס, פחד, עצב), ובעיקר לומדים שאפשר לדבר על הרגש במקום לתת לו לשלוט בהם. לפעמים אני מלמדת ילדים אימפולסיביים טכניקה שנקראת דיבור פנימי, וגם היא עוזרת להם מאוד להבין טוב יותר כל סיטואציה ולשלוט בדחפים.
5. פעילות גופנית – ספורט מסייע לילדים לפרוק אנרגיות בדרך חיובית. אפשר לשחק איתם, לרשום אותם לחוג מתאים ובאופן כללי לעודד אותם להרבות בפעילות גופנית (שכמובן תורמת להתפתחות שלהם רבות באופן כללי).
אימפולסיביות אצל ילדים – יש דרך לטפל בבעיה!
אימפולסיביות אצל ילדים היא בעיה מורכבת, אבל כזו שניתן לפתור. בנוסף לכל הדרכים שציינתי, יש עוד טכניקות שכדאי להקנות לילד או לילדה לטובת פיתוח שליטה עצמית טובה יותר, וכן עוד המלצות להורים שרוצים לעזור לילדים. אצלי בקליניקה העבודה מתבצעת גם עם הילד או הילדה וגם עם ההורים, לעיתים בנפרד ולעיתים ביחד, בהתאמה מלאה למאפיינים הספציפיים של המשפחה ולגיל של הילדים. ההבדל בין ההתנהגות לפני הטיפול לבין ההתנהגות אחרי דרמטי, ולמעשה כבר תוך כדי התהליך ניתן לראות שיפור ניכר לטובה באיכות החיים של כולם ובפרט של הילד או הילדה.
